אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עת"מ 41483-04-16 ח. נ' מדינת ישראל

עת"מ 41483-04-16 ח. נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 18/06/2019 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לעניינים מנהליים
41483-04-16
08/08/2016
בפני השופטת:
תמר שרון נתנאל

- נגד -
עותר:
י. ח.
עו"ד מוניר ח'יר
משיבה:
מדינת ישראל – משרד התחבורה
עו"ד ואלא קסיס -פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)
פסק דין

 

1.לפניי עתירה מנהלית, בה מבקש העותר כי בימ"ש זה יתערב בהחלטת המשיבה, להתנות את חידוש רישיון הנהיגה שלו בכך שהעותר יעבור מבחן עיוני ומבחן מעשי ויורה לה להסיר דרישות אלה ולהנפיק לעותר רישיון נהיגה, ללא צורך במבחנים אלה.

 

דרישת המשיבה נובעת מכך, שרישיונו של העותר הוגבל בהליכי הוצל"פ ועד להסרת ההגבלה עברה תקופה העולה על שנתיים.

 

העותר טוען טענות שונות נגד ההגבלה שהוטלה עליו. לדבריו, מאחר שהוא עובד כנהג בחברת מוריה לשירותי סיעוד בע"מ, אי חידוש רישיונו גורם לו נזק רב ובלתי הפיך.

 

2.אציין, כי בדיון שהתקיים בפניי ביום 16.6.16, לאחר שהתברר כי לא כל החומר הרלבנטי נמצא בפניי, הצעתי, כי ב"כ העותר ימציא תדפיס של כל התשלומים בתיק ההוצל"פ, מתחילתו ועד סופו וכן את ההחלטה בדבר צו תשלומים, לאחר קבלת המסמכים יגיש ב"כ המשיבה תשובה, בה יתייחס גם לשאלה אם התמלאו התנאים להטלת הגבלה על רישיון הנהיגה של העותר, במועד בו הוטלה ההגבלה וייתן דעתו לסעיפים 66 א ו- 66 ב לחוק ההוצאה לפועל ובמיוחד, לאמור בסעיף 66ב(3)(א) לחוק, וב"כ העותר ישיב לתשובת המשיבה וכי לאחר מכן יינתן פסק דין שיישלח לצדדים.

לאחר שהוגשה תשובת המדינה וכן הוגשה תגובת העותר לתשובה, ניתן פסק דין זה.

 

3.אומר כבר כעת, כי בכל טענותיו של ב"כ העותר נגד חוקיות הטלת ההגבלה ותוקפה, לא מצאתי ממש, אולם בסופו של דבר החלטתי כי דין העתירה להתקבל, מאחר שיש לראות את תיק ההוצל"פ כאילו נסגר, ומשכך יש לראות את ההגבלה כאילו בוטלה, לפני שעברו שנתיים מאז שהיא נכנסה לתוקף.

אפרט, להלן, את נימוקיי לדחיית טענותיו של ב"כ התובע לעניין הטלת ההגבלה וכן את נימוקיי לקבלת העתירה.

על מנת שלא להכביד, לא אפרט, כאן, את כל טענות הצדדים, אלא אעשה זאת תוך כדי דיון בשאלות העולות מטענותיהם.

 

האם נשלחה לעותר הודעה על ההגבלה

 

4.העותר טוען, שהוא לא ידע כלל על ההגבלה שהוטלה על רישיונו, בעת שהוטלה. לדבריו, בשנת 2012 נודע לו כי נפתח נגדו תיק הוצל"פ עקב חוב לרשות השידור, שעמד אז על סך 11,000 ₪. הוא קיבל שוברי תשלום מלשכת ההוצל"פ ושילם את החוב בשיעורים של 500 ₪ ויותר, לחודש ותיק ההוצל"פ נגדו נסגר.

עוד טוען העותר, כי רק כ- 40 ימים לפני שהוגשה העתירה (כלומר - בסביבות אמצע חודש פברואר 2016), נודע לו כי קיימת הגבלה, שהוטלה בלשכת ההוצל"פ יותר משנתיים קודם לכן. לדבריו, הוא מעולם לא קיבל הודעה כלשהי על הגבלה.

5.יש לדחות טענה זו של העותר. העותר אינו טוען שלא הומצאה לו אזהרה בתיק ההוצל"פ. ממילא, אישור על מסירת האזהרה לחייב, ביום 21.4.12, צורף כנספח ז' לתשובה המשלימה של המשיבה לעתירה (להלן: "התשובה המשלימה").

בהתאם לתעודת עובד ציבור, שצורפה לתשובה המשלימה, נשלחה לעותר הודעה על ההגבלה ביום 9.12.2012. ההגבלה נכנסה לתוקף ביום 24.1.2013 והוסרה רק כשלוש שנים לאחר מכן - ביום 24.2.2016.

די בכך שנשלחה לחייב הודעה על ההגבלה, כדי שתקום חזקה שהיא התקבלה אצלו. ככל שהחייב טוען שהוא לא קיבל את ההודעה, חלה עליו חובה לסתור את החזקה. אין חולק שהעותר לא סתר את החזקה ולכן הוא נחשב כמי שקיבל הודעה על ההגבלה.

 

למעשה, גם ב"כ העותר הסכים, במהלך הדיון, כי החייב מוחזק כמי שידע על ההגבלה, על אף שהוא עומד על טענתו כי "באופן מעשי", הוא לא ידע.

 

 

האם ההגבלה חלה גם על רישיון תקף

6.סעיף 66א(6) לחוק ההוצל"פ קובע:

"66א.

התקיימו לגבי החייב התנאים כאמור בסעיף 66ב, ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשה זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע:

.........

(6) הגבלת החייב מקבל, מהחזיק או מחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו; לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מהחזיק רישיון נהיגה כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי-תשלום אגרה" (ההדגשה, כאן ובהמשך, אינה במקור).

 

ב"כ העותר טוען, כי יש לפרש את הביטוי "מקבל, מהחזיק או מחדש רישיון נהיגה", אשר בסעיף 66ב(6) הנ"ל, כמכוונות רק למי שאין בידו רישיון נהיגה בר-תוקף.

7.אין לקבל טענה זו, בהיותה מנוגדת ללשון סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ" או "החוק"), מכוחו הוטלה ההגבלה וכן מנוגדת היא לתכלית החקיקה.

על פי לשון הסעיף, הגבלה מוטלת גם על "החזקת" רישיון נהיגה ולא רק על קבלתו או חידושו.

בנוסף, תכלית החקיקה היא שימוש בהגבלת החייב מלנהוג, כאמצעי לכפות עליו תשלום החוב, בהקדם. מן המפורסמות הוא שרישיונות נהיגה ניתנים למספר שנים, לעיתים - לעשר שנים. לפיכך, במקרים בהם חייב מחזיק ברישיון שתוקפו מסתיים בעוד מספר שנים, אמצעי זה של הטלת הגבלה על רישיונו, על מנת להביאו לידי תשלום החוב, לא יהיה אפקטיבי. לא זו הייתה מטרת המחוקק.

לפיכך, אני דוחה, מכל וכל, טענה זו של העותר.

האם ניתן להטיל על חייב הגבלה, לפי סעיף 66א' , ללא קיום חקירת יכולת

8.ב"כ העותר טוען, כי תנאי מוקדם, לפי סעיף 66א' לחוק, להטלת הגבלה על חייב, הוא קיומה של חקירת יכולת לחייב וכי מאחר שבמקרה דנן לא קוימה לעותר חקירת יכולת בטרם הוטלה הגבלה על רישיונו, אין להגבלה כל תוקף.

עוד טוען הוא, כי לא ניתן להכריז על העותר כחייב משתמט, מאחר שהוא שילם את התשלומים שהוטלו עליו בהליכי ההוצל"פ.

9.לשם בחינת טענות החייב, יש לפנות למספר סעיפים בחוק ההוצל"פ.

 

על פי סעיף 66ב' לחוק:

"(א)הגבלות לפי סעיף 66א לא יוטלו אלא בהתקיים אחד מתנאים אלה:

(1)החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב, או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי-התשלום, ובלבד שהחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים;

.........

(3)החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד), ובלבד שהתקיים אחד מאלה:

(א)חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים;

(ב)חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים".

 

הנה כי כן, קביעת כי אדם הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, יכולה להיעשות על פי כל אחד מהסעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד) לחוק. מדובר באפשרויות חלופיות.

10.אמנם, החלופה אשר בסעיף 67(ד) לחוק קובעת, כי חייב שלא התייצב לחקירת יכולת יראוהו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, אולם אין זה המקרה היחיד בו רואים את החייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. על פי סעיף 7ג' לחוק, גם חייב אשר קיבל אזהרה, אך לא מילא אחר האזהרה, ישב בחיבוק ידיים, לא פעל לתשלום חובו ולא הגיש בקשה לצו תשלומים, רואים אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו ובלבד שהתקיימה אחת החלופות אשר בסעיף 66ב(א)(3).

וכך קובע סעיף 7ג' לחוק:

"7ג.(א) על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי מסירת מידע על החייב בלא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי פרק ו'1, רישום במרשם החייבים המשתמטים לפי הוראות פרק ו'2 והליכי הבאה לפי פרק ז'2.

(ב)חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי סעיף 7(א), ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נתן לרשם ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו".

 

11.כאמור לעיל, האזהרה על פתיחת תיק ההוצל"פ (תיק מס' 02-20311-09-01), על חוב בסך של 4,960 ₪, הומצאה לעותר, בהמצאה מלאה, ביום 21.4.2012. ההגבלה על רישיונו של העותר הוטלה ביום 9.12.2012, היינו - מעל 7 חודשים לאחר שהאזהרה הומצאה לעותר. מכאן - שההגבלה על רישיון הנהיגה של העותר הוטלה כדין.

אמנם, העותר הגיש בקשה למתן צו תשלומים, אך היא הוגשה על ידו רק ביום 14.3.2013 (ראו נספח י' לתשובה המשלימה), היינו - כמעט שנה לאחר שקיבל את האזהרה וכשלושה חודשים לאחר שהוטלה ההגבלה. בקשה לצו תשלומים שהוגשה לאחר עבור המועדים, איננה חלה רטרואקטיבית. עוד יש לציין, כי על פי דף החשבון של תיק ההוצל"פ (נספח ד' לתשובה המשלימה), העותר החל לשלם תשלומים בסך של 600 ₪ לחודש, רק ביום 2.4.2013, היינו - לאחר שההגבלה כבר הוטלה.

מאחר שבמועד הטלת ההגבלה (שהיה, כאמור, יותר משישה חודשים מעת שהומצאה לו האזהרה) חובו של העותר עלה על 2,500 ₪ ומאחר שעד מועד זה לא הוגשה על ידו בקשה למתן צו תשלומים, התמלאו התנאים להטלת ההגבלה על רישיונו.

 

12.בפי העותר טענות נגד ראש ההוצל"פ אשר, לשיטתו, לא נתנה החלטות בבקשות שהגיש ואף לא בבקשה שהוגשה על ידי הזוכה. מדף החשבון עולה, כי מאז 2.4.2013, שילם העותר את התשלומים כסדרם.

 

ב"כ העותר הפנה לבקשה שהוגשה על ידי העותר לביטול ההגבלות, לאחר שהוא שילם תשלומים בסך 600 ₪ בכל חודש, לפי צו התשלומים שניתן בתיק. ב"כ העותר מלין על כך, שלמרות שניתנה החלטה בבקשה לשינוי צו התשלומים, ראש ההוצל"פ לא דן, שוב, בבקשה שהוגשה על ידו, עוד קודם לכן, לביטול ההגבלות.

 

כן מפנה הוא לכך, שהזוכה עצמו הגיש, כעבור שנה ושלושה חודשים מאז שההגבלה נכנסה לתוקף, בקשה לביטול ההליכים בתיק ההוצל"פ, אך לא ניתנה החלטה בבקשה.

 

להודעת העותר מיום 26.6.16, צורפה בקשת הזוכה לביטול ההליכים בתיק ההוצל"פ הנ"ל, בו הוטלה ההגבלה. הבקשה הוגשה ללשכת ההוצל"פ ביום 18.5.2014.

 

13.העובדות הנ"ל הן ששכנעוני אותי לקבל את העתירה.

 

אין חולק, כי ככל שהגבלה שהוטלה בלשכת ההוצל"פ הוסרה לאחר פחות משנתיים, מעת שנכנסה לתוקף, המשיבה איננה מחייבת את החייב – הנהג, במבחן עיוני או במבחן מעשי.

 

במקרה דנן, ההגבלה אמנם לא הוסרה, על אף שבפני ראש ההוצל"פ הייתה מונחת בקשת העותר להסירה, בקשה שלא ניתנה בה החלטה. ככל הנראה "האשם" בכך מוטל לפתחו של העותר, לאחר שלא טרח לחדש את בקשתו לאחר שצו התשלומים שונה והוא שילם אותם כסדרם. מכל מקום - מטרת ההגבלה הושגה והעותר שילם את חובותיו.

 

בנוסף, וזה העיקר - הזוכה עצמו הגיש בקשה לביטול כל ההליכים בתיק. כאמור - בקשת הזוכה הוגשה ביום 18.5.14, בעוד שההגבלה נכנסה לתוקף ביום 24.1.2013. לו הייתה ניתנת החלטה בבקשת הזוכה, ההגבלה הייתה מוסרת בטרם עברו שנתיים מעת שהיא נכנסה לתוקף.

 

אבהיר, כי לוּ היה מדובר רק בבקשת העותר, שלא ניתנה בה החלטה, לא הייתי רואה לתת לכך משמעות כלשהי, שכן לעולם לא ניתן לדעת מה תהיה החלטת ראש ההוצל"פ בבקשות כאלה ואחרות שמגיש חייב.

 

אולם, במקרה דנן, הזוכה הוא שהגיש בקשה לסגירת התיק וברי שבקשה כזו הייתה נענית, לוּ הייתה ניתנת בה החלטה. יש להדגיש, כי מדובר בבקשה שהוגשה לאחר עבור שנה ורבע בלבד, מאז שההגבלה נכנסה לתוקף, כך שהיה די והותר זמן לראש ההוצל"פ לתת החלטה על סגירת התיק, בטרם עברו שנתיים מההגבלה.

 

14.בנסיבות אלה סבורה אני כי נפל פגם בשיקול דעתה של המשיבה, בכך שלא ראתה במועד בו הוגשה בקשת הזוכה לסגירת תיק ההוצל"פ, סיום תקופת ההגבלה.

 

לפיכך, אני מקבלת את העתירה, אך נוכח חלקו של העותר במצב שנוצר, כפי שהוסבר לעיל, לא אחייב את המשיבה בהוצאות.

 

אני מורה למשיבה לחדש את רישיונו של העותר, באופן מידי וללא כל תנאי (בלבד, כמובן, שאין מניעה אחרת לחידוש רישיונו).

 

 

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

 

ניתן היום, ד' אב תשע"ו, 08 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ