עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים באר שבע
|
38619-07-10
13/07/2015
|
בפני השופטת:
רחל ברקאי
|
- נגד - |
העותרת:
שירותי בריאות כללית עו"ד ד"ר ליפא מאיר עו"ד מלכה אנגלסמן עו"ד ארז דר-לולו
|
המשיבה:
עיריית באר שבע עו"ד עפר שפיר עו"ד אמיר בירנבוים
|
פסק דין |
1.בפני עתירת העותרת שעניינה ביטול דרישת התשלום בגין דמי השתתפות בסלילת כביש שד' רגר בבאר שבע, אשר הוצאה לעותרת, בהתאם לסעיפים 250-251 לפקודת העיריות [נוסח חדש] ולחוק העזר לבאר-שבע (סלילת רחובות) תשכ"ו-1966, מחמת אפלייתה לעומת בעלי נכסים רבים אחרים, הגובלים בכביש שדרות רגר בבאר-שבע ואשר לא נדרשו לדמי השתתפות אלה. לחילופין, עתרה להפחתת הסכום לתשלום על דרך של הכללת כלל הנכסים הגובלים בכביש והנדרשים לשאת בתשלום, באופן אשר יפחית את חלקה של העותרת בתשלום.
2במסגרת כתב העתירה עתרה העותרת לשורה של סעדים שעניינם קבלת פרטים אודות היקף הכספים שהועברו אל העירייה, במישור היחסים בין העירייה לבין המדינה וכן פרטים על היקף הכספים שגבתה העירייה מבעלי נכסים הגובלים בכביש, בגין דמי השתתפות, לרבות פירוט אודות משלוח דרישות לתשלום לבעלי הנכסים הגובלים.
בהמשך מיקדה העותרת טענותיה ועתרה לביטול החיוב בדמי השתתפות שהוטל עליה מחמת אפלייתה לעומת בעלי נכסים רבים אחרים שלא חויבו בגין דמי השתתפות. לחילופין, עתרה כי בית המשפט יורה לעירייה להוציא דרישות חיוב בדמי השתתפות לכל בעלי הנכסים שטרם נשלחו אליהם דרישות כאמור תוך קציבת מועד לביצוע הגבייה, מחשש להתיישנות.
3.כבר בראשית הדיון בעתירה חזרה בה העותרת מהעתירה כנגד מדינת ישראל (משרד הבינוי והשיכון), הנושא במימון חלקי של הוצאות הסלילה, נוכח הארכת תוקפו של הסכם בין העיריה לבין המדינה, עד לסוף שנת 2019, וההליך כנגדה נמחק בהסכמה. העתירה הינה, אפוא, כנגד המשיבה – עירית באר שבע (להלן: "העירייה") ואינני נדרשת לטענות אשר הועלו מלכתחילה כנגד מדינת ישראל.
4.בקשת העותרת לתקן העתירה ולכרוך טענות אפליה הנוגעות לבסיס חישוב דמי ההשתתפות שנשלחו אליה כמו גם טענות הנוגעות למישור היחסים שבין העירייה לבין משרד השיכון שלטעמה מצדיקים ביטול חיובה בתשלום – נדחתה בהחלטה מנומקת מיום 22.4.14.
בפתח הדיון בעתירה, אשר התקיים בפני ביום 17.12.14, חזרתי ותחמתי את מסגרת הדיון לטענת אפליה הנובעת מאי משלוח דרישות לתשלום דמי השתתפות לבעלי נכסים אחרים ולא התרתי הרחבת דיון, כפי שבקשה העותרת.
5.העובדות שאינן שנויות במחלוקת:
החל מראשית שנות ה-90 החלה העירייה, בשיתוף עם משרד השיכון והבינוי בתכנון פרויקט פיתוח כביש – שדרות יצחק רגר, הכולל סלילת כביש ומדרכה, שינוי תוואי הדרך, התקנת תשתיות הכרוכות ברחוב, יצירת נתיב תחבורה ציבורית, איי תנועה, הסדרי תנועה חדשים ועוד.
בית החולים סורוקה, אותו מנהלת העותרת, גובל בשדרות רגר וחלק מהעבודות בפרויקט מיועדות לשרת את בית החולים.
לכיסוי הוצאות העירייה על סלילת הכביש קבע המחוקק מקור מימון בדרך של הטלת תשלום חובה מסוג דמי השתתפות, המוטל על בעלי הנכסים הגובלים ברחובות שנסללו, וזאת בהתאם לסעיפים 250-251 לפקודת העיריות [נוסח חדש] ולחוק העזר לבאר-שבע (סלילת רחובות) תשכ"ו-1966, שהותקן מכוחן.
6.ביום 9.12.99, בעקבות פסק דין אשר חייב את העיריה להשיב לעותרת תשלומי ארנונה אותם גבתה שלא כדין ובהינתן הידיעה, כי בכוונת העירייה להטיל על העותרת חיוב בגין דמי השתתפות בסלילת שדרות רגר, ובהינתן מחלוקת בדבר סמכותה של העירייה לחייב בדמי השתתפות ובדבר גובה החיוב, הסכימו הצדדים כי העירייה תעביר את הודעת החיוב לעותרת בגין דמי ההשתתפות לא יאוחר מיום 15.2.2000 וכי כל המחלוקות שבין הצדדים הנוגעות, בין השאר לחיוב בדמי השתתפות יועברו להכרעה בפני בורר שימונה בהסכמת הצדדים.
7.מכוח אותו הסכם מינו הצדדים את כב' השופט (בדימוס), הפרופ' דן ביין כבורר ביניהם. הליך הבוררות התנהל זמן רב כשבסופו של יום ניתן, ביום 28.5.2007, פסק בורר הקובע את דבר חיובה של העותרת בתשלום דמי השתתפות.