אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כ' נ' משרד הביטחון - אגף שיקום נכים ואח'

כ' נ' משרד הביטחון - אגף שיקום נכים ואח'

תאריך פרסום : 22/03/2021 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד כבית-משפט לעניינים מנהליים
36280-11-20
10/03/2021
בפני השופטת העמיתה:
זהבה בוסתן

- נגד -
העותר:
מ.ה.כ.
המשיבים:
1. משרד הביטחון - אגף שיקום נכים
2. משרד הביטחון- הרופא הראשי ור' היחידה לשר"פ - ד"ר דרור וסרמן
3. משרד הביטחון- שיקום נכים הרופא המרחבי ד"ר בנדק פאול
4. משרד הביטחון- שיקום נכים הרופאה המחוזית ד"ר קון ולריה
5. משרד הביטחון - שיקום נכים מנהלת מחוז דן קצרין שרית

עו"ד דניאל הורנשטיין
פסק דין
 

העותר עותר לבטל את החלטת הרופא המוסמך הראשי מיום 29.10.2020, בה נדחה ערעורו על החלטותיהם של הרופא המוסמך המרחבי והרופאה המוסמכת המחוזית בהן נקבע כי הוא אינו זכאי לקבל מהמשיב את התכשיר נגד צרבת, מסוג Nexium (להלן "התכשיר " או "נקסיום"), בטענה כי הצרבת ממנה סובל העותר נגרמת מפגימה שאינה מוכרת על ידי המשיב, ובעבר היא ניתנה לו בשגגה.

 

רקע ועובדות המקרה

  1. העותר, יליד שנת 1946, נפצע במהלך שירותו הצבאי והוא מוכר כנכה צה"ל מאז שנת 1976. דרגת נכותו עומדת על 70% והיא מורכבת מ- 30% נוירומה, 30% PTSD (פוסט טראומה), 10% ליקוי שמיעה, 20% שיתוק חלקי של עצב פרונטאלי משותף (שניתנו כחלק מהכרה בנכות מוסבת מכוח תקנה 9 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-1969 (להלן "תקנות הנכים")), ועוד.

     

  2. בהיותו נכה צה"ל הוא זכאי לתגמולים ולמימון טיפול רפואי לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן "חוק הנכים"), בנכותו המוכרת. בנוסף הוא זכאי להטבות שונות ולהחזרים בגין רכישת תרופות המיועדות לטיפול בנכותו המוכרת.

     

  3. העותר סובל מצרבות ומזה כ- 12 שנים (ולטענת המשיב כ- 9 שנים בלבד) הוא מטופל בסותרי חומצה, שסופקו לו על ידי המשיב. תחילה טופל העותר באמצעות התכשירים לוסק, אומפרדקס וזנדק והחל מ- 4.4.2013 החל להשתמש בנקסיום שאף הוא סופק לו עד ינואר 2020 (ועד בכלל) על ידי המשיב.

     

  4. במהלך השנים 2014-2015 פעל העותר מול המשיב בבקשה להכיר בפגיעה בדרכי עיכול עליונות כנכות מוכרת. בקשה זו נדחתה על ידי קצין התמלוגים, בהתבסס על חוות דעת רפואיות.

     

  5. ביום 13.11.2019 וביום 27.11.2019 הודיעה לעותר, ד"ר ולריה קון, רופאה מוסמכת מחוזית, כי המינון של תרופת הנקסיום אותה הוא נוטל – 40 MG פעמיים ביום – הינו מינון טיפולי ולא מניעתי ועל מנת להמשיך ולממן לו את התרופה עליו להמציא מכתב מהרופא המטפל אשר ממליץ על הטיפול עם ציון אבחנה רפואית. בנתיים, עד לינואר 2020 (כולל) התרופה תסופק לו על ידי המשיב ולאחר מכן הוא יוכל להמשיך את הטיפול במסגרת קופת חולים.

     

  6. ביום 12.12.2019, הגיש העותר בקשה, בהתאם לסעיף 9 לתקנות הנכים, להכיר באוסטופורוזיס כנכות מוסבת שנגרמה לו לטענתו עקב נטילת התרופה נקסיום. בפניה נטען כי "עקב נטילת התרופה במשך תקופה ארוכה חליתי במחלת האוסטופורוזיס משנת 3.7.2017. ...... עלי לציין שהנני חולה אונקולוגי. חולה בסרטן הקיבה שהוא סרטן אלים, וחי על זמן שאול" (נספח מש/6).

    וועדה מטעם המשיב הכירה באוסטופורוזיס כנכות מוסבת וקבעה כי היא מקבלת את טיעוניו לפיהם "עקב נטילת נקסיום בגין צרבת הנובעת מנטילת מספר רב של תרופות בגין נכויותיו השונות התפתח אוסטופורוזיס משמעותית ומקנה לו נכות מוסבת בגין בשעור 2 אחוז לפי 35, 5,א לצמיתות".

    יודגש, בשנת 2015 התגלה כי העותר חלה בסרטן הקיבה וכפי שפורט לעיל, המידע אודות סרטן הקיבה עמד בפני הוועדה עת החליטה להכיר באוסטופורוזיס כנכות מוסבת כתוצאה מנטילת נקסיום תכשיר אותו צורך העותר עקב נטילת מספר רב של תרופות בגין נכויותיו.

     

  7. ביום 03.05.2020 דחה הרופא המוסמך הראשי את בקשתו של העותר להמשיך ולקבל את תכשיר הנקסיום במימון המשיב בטענה כי לא נמצא קשר בין התכשיר לבין נכותו המוכרת על ידי משרד הביטחון.

     

  8. ביום 21.5.20 נבדק העותר על ידי ד"ר רועי שיינפלד ממרפאת הכאב בתל השומר ובדו"ח הביקור נרשם:

     

    "העדיף לא לנסות את תפרחת הקנביס, חזר כעת למרפאה לאחר שנתיים. סובל מצרבות. נוטל ויאגרה ואספירין, אומפרדקס ולוסק לא מועילים. ניסה נקסיום והועיל לו.

    מומלץ על טיפול בנקסיום, להקלה על הצרבת, לאור נטילה של ויאגרה ואספירין" (ההדגשה שלי ז.ב.). (נספח יב).

     

  9. עם דו"ח הביקור של ד"ר שיינפלד שב העותר ופנה ביום 21.5.20 לרופא המוסמך הראשי וביקש לעיין פעם נוספת בהחלטה הדוחה את בקשתו לקבל את התכשיר נקסיום ולהעבירו לטיפול רופאה מחוזית אחרת.

    בתשובה לפניה זו השיבה מנהלת המחוז ביום 26.05.2021 כי לא נמצא כל פסול בהתנהלות הרופאה המחוזית בעניינו של העותר ועל מנת שהרופאה המחוזית תוכל לקבל החלטה מושכלת בכל טיפול או תרופה, מתבקש העותר להעביר המלצות רפואיות תומכות.

     

  10. לאחר מספר התכתבויות נוספות בין העותר למשיב, פנה העותר פעם נוספת לרופא המוסמך הראשי וצירף חוות דעת רפואית מיום 05.10.2020 שנערכה על ידי ד"ר עדי להט ממכון הגסטרו בבית החולים תל השומר. בחוות הדעת ציין ד"ר להט כי העותר סובל (בין השאר) "הפרעת בליעה ריפלוקס". בחוות הדעת קיים פרוט של התרופות הקבועות אותן נוטל העותר, והבדיקות והניתוחים שעבר. בסיום חוות הדעת, תחת הכותרת "המלצות" רשם ד"ר להט "מומלץ המשך טיפול קבוע בנקסיום 40 מג X1 ביום כטיפול בצרבות" (נספח ג').

     

  11. ביום 19.10.2020 השיב הרופא המוסמך הראשי לעותר כי הוא בחן את חוות הדעת הרפואית של ד"ר להט והוא חוזר על קביעתו כי העותר אינו זכאי למימון תכשיר הנקסיום מאחר והתרופה נדרשת לעותר "בשל ריפלוקס, פגימה עליה אינך מוכר באגף השיקום".

    בעקבות החלטה זו הוגשה העתירה שלפניי.

     

    טענות העותר

  12. התרופות לטיפול בצרבת סופקו לעותר במשך שנים רבות על בסיס שיקול דעת רפואי מקצועי של הרופא המחוזי המוסמך אשר טיפל בו בעבר. טיפול זה ניתן לו הן לצורך טיפולי, כפתרון לתופעות הלוואי מהן סבל בעקבות שימוש בתרופות שסופקו לו ביחס לנכותו המוכרת, והן לצורך מניעתי, בעקבות חשש מהחמרה בתופעות לוואי אלו.

     

  13. העותר החל להשתמש בנקסיום לפני שחלה בסרטן הקיבה, פגיעה שבגינה אינו מוכר על ידי משרד הביטחון. העותר חולק על עמדתו של הרופא המוסמך הראשי, לפיה הוא נזקק לתכשיר נקסיום עקב ריפלוקס הנגרם בעקבות מחלת הסרטן במערכת העיכול שכן, הסרטן אובחן בשלהי שנת 2015, כשנתיים לאחר תחילת השימוש בתכשיר.

    העותר מפנה לסיכומים הרפואיים של ד"ר עדי להט - ממכון הגסטרו (נספח ג'), ד"ר חצ'ניוק פביאנה – נוירולוגית (נספח יא), וד"ר רועי שיננפלד – מומחה בנוירולוגיה ורפואת כאב (נספח יב) המצביעים שהוא נזקק לתכשיר נקסיום בעקבות נטילה מאסיבית של תרופות. כמו כן הוא מפנה להחלטת הועדה הרפואית מיום 10.6.20 שהכירה באוסטופרוזויס כנכות מוסבת עקב נטילת נקסיום תרופה לה נזקק העותר בשל נטילת מספר רב של תרופות בגין נכויותיו השונות.

     

  14. העותר מתנגד לעמדת הרופא המרחבי הטוען כי קיבל את תכשיר נקסיום בשגגה מאחר ואף ועדה רפואית לא הכירה בפגימה המצריכה את נטילת התכשיר. לעמדתו של העותר, החלטותיהם של הגורמים הרפואיים באגף השיקום עולים כדי התעמרות וגורמים לו לעוול ולהתדרדרות במצבו הרפואי.

     

    עמדת המשיב

  15. סעיף 43 לחוק הנכים קובע כי נכי צה"ל זכאים לקבל טיפול רפואי ותרופתי במימון המדינה בגין מחלה או חבלה שנגרמה עקב השירות הצבאי או החמירה בעקבותיו. תקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי"ד-1954, קובעות כי רופא מוסמך הוא הגורם שיקבע אם הנכה נזקק לטיפול רפואי, ואם כן, יקבע את סוגו.

     

  16. החלטת הרופא הראשי המוסמך מיום 19.10.2020 סבירה, מידתית ונכונה ואינה מצדיקה את התערבות בית המשפט. מעיון בחוות הדעת שהוצגו בפני הגורמים הרפואיים לא נמצאו תימוכין לכך שהשימוש בתכשיר נקסיום נדרש בעקבות נכותו המוכרת של העותר. הענקת הטיפול המבוקש לעותר תהווה פעולה בחוסר סמכות.

     

  17. אף אם התרופה אושרה בעבר, הדבר נעשה בשגגה מבלי שהייתה לכך הצדקה עניינית הנובעת מנכותו של העותר. כעת, משתוקנה הטעות, הרשות המנהלית אינה כבולה לטעותה ולה שיקול דעת רחב, בעניין זה, המהווה החלטה רפואית מקצועית.

     

    דיון והכרעה

  18. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים, דעתי היא כי דין העתירה להתקבל.

    חוק הנכים נועד לתת מענה למשרתי צה"ל אשר נפגעו בזמן שירותם הצבאי או בעקבותיו, ובשל כך הפכו לנכים. סעיף 43 לחוק זה קובע כי נכי צה"ל יהיו זכאים למימון טיפולים רפואיים אך ורק ביחס לנכותם המוכרת:

    "43. (א) כל נכה יקבל על חשבון המדינה, בתנאים שייקבעו בתקנות, טיפול במחלה שחלה בה או בחבלה שנחבל או במחלה שהחמירה בתקופת שירותו עקב שירותו בכל עת שיתגלה צורך בטיפול כאמור" (הדגשות שלי).

    לעמדתי יש די במסמכים הרפואיים שבידי העותר על מנת לקשור בין נכותו המוכרת לבין השימוש בתכשיר.

     

  19. אין מחלוקת כי מספר שנים לפני שהתברר כי העותר חלה בסרטן הקיבה, אושר לו ליטול נקסיום במימון המדינה מתוך הנחה כי תרופה זו מונעת את הצרבות מהם סובל העותר כתוצאה מנטילת תרופות רבות כאשר במסמכים הרפואיים השונים שצורפו לכתבי הטענות מצוינות התרופות ויאגרה ואספירין כגורמות לצרבות. יודגש, על פי המסמכים הרפואיים שצורפו לעתירה ולתגובה, במועד שבו התחיל העותר להשתמש בנקסיום, היו ידועות בעיות במערכת העיכול שלו, אך הרופאים המטפלים לא קשרו את הצרבות מהן סובל העותר לבעיות אלה אלא לתרופות הרבות אותן הוא נוטל ואישרו את נטילת תכשיר הנקסיום (ראה סיכום ביקור מיום 10.02.2013 ד"ר אלבז גרינר תומר, נספח ט' לעתירה).

     

  20. הספקות לגבי הגורם לצרבות המצריך טיפול בנקסיום הועלו על ידי ד"ר קון לראשונה ב- 13.11.2019. גם לפני מועד זה וגם לאחריו הביעו רופאים מתחומים שונים את דעתם כי התרופות המרובות אותם נוטל העותר גורמים לצרבות מהם הוא סובל ותרופת הנקסיום היא התרופה הראויה (ראה החלטת הועדה הרפואית בעניין תקנה 9 שהכירה באוסטפורוזיס מיום 10.06.2020 (נספח יד' לעתירה), סיכום הביקור מיום 03.06.2020 של ד"ר חצ'יניוק פביאנה שיקום נפגעי ראש אשר רשמה כי עקב הצרבת עליו ליטול נקסיום, 20 מיליגרם פעמיים ביום. סיכום ביקור מיום 21.05.2020 של ד"ר רועי שיינפלד שאף הוא המליץ על טיפול בנקסיום להקלה על הצרבת, כאשר בגוף חוות הדעת מצוין כי הטיפול בנקסיום הוא "לאור נטילה של ויאגרה ואספירין" .

    אל מול מסמכים רפואיים אלה עומד סיכום הביקור במרפאת הגסטרו מיום 12.07.2020 שם צוין כי קיימת הפרעה של בליעה רפלוקס ובשל צרבות מרובות אין מניעה בטיפול בנקסיום למרות האוסטופרוזיס. יודגש כי אין באמור בחוות דעת זו כדי לשלול את חוות הדעת אחרות לפיהן הצרבות נגרמות לא רק מהרפלוקס ממנו סובל העותר אלא גם מהתרופות אותן הוא נוטל.

     

  21. בנסיבות אלה, גם אם הצרבות מהן סובל העותר נגרמות לו לא רק בגלל התרופות אותן הוא נוטל, וגם את הצרבות החריפו בגלל מחלת הסרטן ויש צורך לטפל בהן בתרופות עוצמתיות יותר, ובהתחשב בעובדה כי במשך שנים קיבל העותר את תכשיר הנקסיום מבלי שעלתה כל השגה בדבר יעילותה ונחיצותה בשל הצרבת שנגרמת כתוצאה מהתרופות אותן הוא לוקח, יש להמשיך ולספק לו את התרופה על חשבון משרד הביטחון.

     

  22. לפני סיום אציין כי לא היה מקום לחשדות שהעלה העותר, שייצג את עצמו, כנגד הרופאים שטיפלו בעניינו ותחושותיו הקשות כלפיהם. טענות אלה נטענו בעלמה ללא כל ביסוס ולא ראיתי להתייחס אליהם.

     

    סיכום

  23. סוף דבר, אני מקבלת את העתירה. על המשיב להמשיך את מימון תכשיר הנקסיום לעותר.

    המשיב ישלם לעותר שייצג את עצמו את הוצאות המשפט בסך של 2,000 ₪.

     

    ניתן היום, כ"ו אדר תשפ"א, 10 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.

     

    תמונה 2

     

    זהבה בוסתן, שופטת עמיתה

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ