עת"מ 35125-08-16 סטולרו ואח' נ' עיריית עכו

1.בפניי בקשתה של עיריית עכו (להלן: "המשיבה") לסילוק העתירה שהגישו העותרים כנגדה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.

התשתית העובדתית הרלוונטית

2.העותרת 1 היא אלמנתו של סולומון סטולרו ז"ל, אשר חתם ביום 08/07/83 עם המשיבה על הסכם שכירות של דיירות מוגנת במבנה הנמצא ברחוב 10/148 בעכו העתיקה והידוע כגוש 18010חלקה 148 בשטח של 45 מ"ר (להלן: "הנכס"). כיום העותרת 1 היא בעלת הזכויות של דיירת מוגנת בנכס. יצוין, כי הנכס שימש מיום חתימת ההסכם בשנת 1983 ועד היום, כמחסן לאחסון דוודים, לשימושה של העותרת 1. לנכס אין אפיון ציבורי והוא לא שימש למטרות ציבוריות, אלא הוא בעל אופי כלכלי גרידא.

3.ביום 24/02/15 פנתה העותרת 1 למשיבה בבקשה לאשר לה העברת זכויותיה בדיירות המוגנת בנכס לעותר 2, בהתאם להוראות פרק ב', סימן א' לחוק הגנת הדייר, התשל"ב-1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר"). בפנייתה ציינה העותרת 1, כי חלקה בדמי המפתח יהיה בסך של 168,000 ₪ ואילו חלקה של המשיבה כבעלת הנכס בדמי המפתח יהיה בסך של 112,000 ₪.

4.ביום 15/03/15 השיבה המשיבה לעותרת 1, כי הבקשה נדחית, וזאת בשל הצהרתם של העותר 2 כדייר המוצע והעותרת 1 כדיירת יוצאת לפיהם השימוש בנכס יהיה לשם ניהול עסק, ולא בהתאם לשימוש המקורי בנכס כמחסן.

5.ביום 26/03/15 הגישה העותרת 1 באמצעות בא כוחה בקשה חוזרת לאשר לה העברת הדיירות המוגנת בנכס לעותר 2, בצירוף תצהירים מתוקנים של העותר 2 כדייר מוצע והעותרת 1 כדיירת יוצאת.

6.ביום 26/08/15 התקבלה ההחלטה הראשונה, בה החליטה מועצת המשיבה לאשר את עסקת המכר של זכות העותרת 1 בדמי המפתח, וזאת בהסתמך על חוות דעת מקצועיות שהוגשו בעניין (להלן: "ההחלטה הראשונה"). בנוסף, ביום 05/11/15 נשלח על ידי המשיבה מכתב אל ב"כ העותרים, בו צוין, כי המשיבה מסכימה לקבלת חלקה בדמי המפתח בהתאם להצעת העותרים בסך של 112,000 ₪, אשר מהווים 40% מדמי המפתח שהוצעו.

7.לטענת המשיבה, בסמוך לאחר ההחלטה הראשונה, החלו הגורמים המקצועיים במשיבה בהכנת הטפסים הרלוונטיים להעברת ההחלטה לאישור שר הפנים בהתאם להוראות סעיף 188 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: "פקודת העיריות"). לטענת המשיבה, תוך כדי הכנת המסמכים לאישור שר הפנים, נבחנה מחדש על ידי מהנדסת העירייה תכנית בניין העיר החלה באזור (להלן: "התב"ע"), ונמצא כי שימושי הקרקע על פי התב"ע מאפשרים שימוש מסחרי בחזית הנכס. סוגיה זו הצריכה לטענת המשיבה בחינה חוזרת בדבר שווי הנכס וכדאיות העסקה.

8.ביום 10/01/16 התקבלה חוות דעת שמאית חדשה לאור בחינה מחודשת של התב"ע, אשר הובילה למסקנה שההחלטה הכלכלית הנכונה ביותר עבור המשיבה כבעלת הנכס היא רכישת מלוא הזכויות בנכס בהתאם להוראות סעיף 87 לחוק הגנת הדייר. על רקע האמור, ביום 17/02/16 הועברה חוות הדעת החדשה בהתאם למסקנות המקצועיות האמורות להחלטה חוזרת בדבר העברת זכויות הדיירות המוגנת בנכס, בעקבותיה התקבלה ההחלטה השנייה מיום 25/02/16, לפיה חזרה בה המשיבה מהסכמתה להעברת זכויות הדיירות המוגנת מהעותרת 1 לעותר 2 (להלן: "ההחלטה השנייה").