אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עת"מ 32740-02-15 משה קנר נ' עיריית ירושלים

עת"מ 32740-02-15 משה קנר נ' עיריית ירושלים

תאריך פרסום : 26/10/2016 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לעניינים מנהליים
32740-02-15
23/10/2016
בפני סגן הנשיא:
יורם נועם

- נגד -
העותר:
משה קנר
עו"ד י' בר-סלע
המשיבה:
עיריית ירושלים
פסק דין
 

 

העתירה

1.בעתירה מלין העותר, המחזיק בנכס המשמש את עסקו בירושלים, על חיובו בארנונה עבור שני מחסנים תת-קרקעיים, לפי סיווג של "משרדים, תעשייה ומסחר"; תוך התעלמות, על-פי הנטען, מהשוני במאפייני השטח וסוג השימוש, בין נכסים מסוג מחסנים תת-קרקעיים לבין חנויות ומשרדים. הסעדים שאותם מבקש העותר הם ביטול חיובי הארנונה לשנת 2014 על שני המחסנים וכן הצהרה בדבר חובת המשיבה להשיב לו את כספי הארנונה ששולמו על-ידו, על-פי הנטען, שלא כדין.

 

העותר מנהל חנות "קמפינג ירושלים, אביזרי צבא, טיולים ומחנאות" המצויה ברחוב בן-הלל 14 בירושלים. העסק כולל, בין-השאר, שני מחסנים תת-קרקעיים הממוקמים בקומת מרתף של בניין בן חמש קומות ברחוב שמאי 17, ואשר מוחזקים על-ידי העותר כדייר מוגן בנכס (להלן – המחסנים). צו המיסים של המשיבה משנת 2014, כמו צווי המיסים בשנים שקדמו לשנה זו, אינו כולל סיווג של מחסנים מכל סוג שהוא; והמחסנים שבהחזקת העותר חויבו על-ידי המשיבה, עיריית ירושלים, לפי הסיווג של נכסים המשמשים "משרדים שירותים ומסחר", זאת לפי תעריף של 326.56 למ"ר, ובסך הכל בסכום של – 44,291.34 ₪. העותר טוען, כי יש לבטל את חיובו בארנונה עבור המחסנים על-פי הסיווג האמור, הלוקה על-פי הנטען באי-חוקיות וחוסר סבירות קיצוני, לנוכח העובדה שמדובר במחסנים עצמאיים ואוטונומיים הפועלים במנותק מעסק החנות; וכפועל יוצא – יש לחייב את המשיבה להשיב לו את הכספים שנגבו ממנו החל משנת 2014 בגין החזקת המחסנים.

 

הרקע להגשת העתירה וההליכים הקודמים שהתנהלו בין הצדדים

2.על-פי הנטען בעתירה, המחסנים משמשים לאחסנת סחורה הנמכרת בחנות בלבד, לקוחות החנות אינם מבקרים במחסנים ולא מתנהלת בהם כל פעילות מסחרית. עוד נטען, כי המחסנים הִנם נכסים "עצמאיים ואוטונומיים" (כלשון העתירה) הפועלים במנותק מעסק החנות; כי השימוש שנעשה בהם בפועל הוא אחסון בלבד; וכי מצבם של המחסנים איננו מאפשר שימוש אחר בהם, מלבד אחסון, שכן הם מצויים מתחת לפני הקרקע וללא חלונות; דבר הגורם לעובש, טחב ורטיבות.

 

3.את עתירתו הנדונה הגיש העותר בהמשך להליכים משפטיים קודמים בין הצדדים, לגבי חיובו בארנונה עבור החזקת המחסנים בשנים קודמות. עתירתו הקודמת של העותר נדונה בעת"מ 1472/09 משה קנר נ' עיריית ירושלים (13.9.12). בית-המשפט (כב' הנשיאה מ' ארד) קיבל את העתירה, בציינו כי התעלמות העירייה "מהשוני במאפיינים של השטח, הסוג והשימוש בין מחסנים תת-קרקעיים ובין חנויות ומשרדים, עולה כדי חוסר סבירות קיצוני"; וכי לנוכח האמור "יש לדחות את טענת המשיבה לפיה יש לסווג את מחסני העותר באותו סיווג של הנכס העיקרי, קרי, חנותו של העותר; זאת, שכן מדובר במחסנים המרוחקים מן החנות, וממוקמים בקומה תת-קרקעית ואין זיקה ישירה בינם לבינה, באופן שהם אינם משמשים אותה בניהול המסחר היומיומי". בית-המשפט הוסיף, כי "כאשר לא קיים סיווג מתאים בצו הארנונה, וכל עוד לא תוקן הצו, אין ביכולתה של המשיבה לגבות מן העותר חיוב בין נכס שאין לו סיווג".

 

4.במסגרת ערעור שהגישה המשיבה לבית-המשפט העליון, על פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מינהליים (עע"מ 8258/12 עיריית ירושלים נ' משה קנר (30.12.13)), הגיעו הצדדים לפשרה בהתאם להערות בית-המשפט; ובית-המשפט העליון (כב' השופטים ח' מלצר, י' עמית ו-א' שוהם), קבע בפסק-דינו כדלהלן:

 

"1. בעקבות הערות בית-המשפט הצדדים הסכימו ביניהם כדלהלן:

 

(א) המערערת תחזיר למשיב חלק מדמי הארנונה המלאים ששולמו על ידו – על פי מה שסוכם בין הצדדים.

(ב) המערערת הודיעה שבכוונתה לפנות שוב לשרים ולבקש מהם סיווג נפרד למחסני מסחר החל משנת המס 2014 ואילך, והיה ובקשתה תאושר כי אז יגבו מהמשיב דמי ארנונה בעבור מחסניו על פי הסיווג והתעריף שיאושרו לגבי אותה שנה ואילך. היה ובקשת העירייה לא תאושר – המשיב ישלם את מלוא הארנונה שתידרש ממנו על ידי העירייה בעבור המחסנים (בסיווג: משרדים שירותים ומסחר) בעבור שנת המס 2014 ואילך, והברירה תהיה נתונה לצדדים להתדיין מחדש בנושא לגבי השנים הבאות, כאשר זכויות וטענות הצדדים שמורות להם.

 

2. אנו מאשרים הסכמות הצדדים הנ"ל אשר יבואו חלף פסק הדין, מושא הערעור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ