עת"מ 28040-02-15 סמרה נ' משרד הפנים

בפני בקשה ליתן צו ביניים לפיו הוראת השהיה במרכז 'חולות' שניתנה למבקש תוקפא עד להכרעה בעתירה המנהלית שהוגשה על ידו.

המבקש, סמרה היילי (להלן - "המבקש"), יליד 1987 ואזרח אריתריאה, הסתנן לישראל שלא כחוק ביום 7.7.07. ביום 10.1.08 קיבל המבקש רישיון לישיבה זמנית בישראל, אשר הוארך מעת לעת.

ביום 4.3.14, עת הגיע המבקש לחידוש רישיונו, נערך לו תשאול בסיומו הוצאה לו הוראת שהיה במתקן חולות. המבקש פנה בבקשה לדחות את מועד התייצבותו במרכז השהיה על מנת לאפשר לו להסדיר את ענייניו, אך בקשתו נדחתה. ביום 6.4.14 הגיש המבקש ערר בית הדין לעררים בת"א (ערר 1191/14), במסגרתו ניתן צו ביניים המשהה את התייצבותו במרכז השהיה ומשאיר בתוקף את הרשיון בו החזיק טרם הוצאת הוראת השהיה. טרם הוכרע הערר, ניתן ביום 22.9.14 פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 8425/13 גבריסלאסי נ' ממשלת ישראל (פורסם בנבו) (22.9.14) (להלן - "בג"ץ גבריסלאסי"), אשר ביטל את הוראות החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ד - 2013 (להלן - "החוק הישן"), מכוחו הוצאה הוראת השהיה למבקש. לאור זאת, הורה בית הדין לעררים על מחיקת הערר וחידוש רישיון השהיה שבידי המבקש.

ביום 17.12.14 פורסם ברשומות החוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאת מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה), התשע"ה - 2014 (להלן - "החוק החדש"). ביום 21.1.15 נערך למבקש שימוע על מנת לבחון האם עומד הוא בקריטריונים שהותוו בחוק החדש לזימון למרכז השהיה. בשימוע ציין המבקש כי בדרכו לישראל נכלא ועונה בסיני ושוחרר בתמורה לתשלום של 5,000 דולר, אך לא דיווח לכך לאיש ולא הוכר כקרבן סחר. עוד ציין כי אין לו בני משפחה בישראל, כי אין לו בעיות בריאות פרט לאסטמה, כי הגיש בקשה למקלט מדיני בישראל כשנה קודם לכן ומצפה לעזוב את ישראל בחודש מרץ, שכן הוא מצוי בהליך הגירה לקנדה. בסיום התשאול הוחלט להוציא למבקש הוראת שהיה המחייבת התייצבותו במתקן 'חולות' ביום 15.2.15 (נספחים י"ג – י"ד לבקשה).

ביום 11.2.15 הגיש המבקש עתירה נגד הוראת השהיה שהוצאה לו. בד בבד עם העתירה הוגשה בקשה דחופה לצו ביניים ולחילופין לצו ארעי, היא הבקשה שבפני.

טענות הצדדים

המבקש טוען לסיכויי עתירה גבוהים, כיון שהחוק החדש דינו להתבטל, בפרט לאור פסיקת בית המשפט העליון בעניין התיקונים הקודמים לחוק. כן סבור הוא, כי בנסיבותיו האישיות יש כדי להביא לקבלת העתירה. הוא מפרט, כי נאלץ לברוח מאריתריאה לאחר שריצה עונש מאסר תוך עינויים והתעללות מתמשכת לאחר שהואשם כי עזר לאחיו לברוח מאריתריאה. כמו כן, הוחזק כבן ערובה במחנות בסיני על מנת לסחוט כופר מבני משפחתו טרם הגיעו לישראל. המבקש מוסיף, כי הוא מצוי בהליך מתקדם של קבלת מעמד בקנדה ולצורך קידום ההליך ידרש לביצוע פעולות רבות; שהייתו במתקן חולות עלולה להפוך את ההליך לאיטי וקשה מאד לביצוע.

עוד סבור המבקש, כי הוראת השהיה הוצאה ללא הליך מנהלי תקין והקריטריונים הינם בלתי סבירים, שכן שליחת המסתננים הותיקים דווקא לחולות אינה מועילה על מנת להרתיע מסתננים בכוח.

המבקש טוען עוד, כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו שכן השמתו בחולות מהווה פגיעה קשה בזכויותיו, בעוד הפגיעה באינטרס הציבורי בשל דחיית ההתייצבות הינה קלושה ביותר. הסעד המבוקש הינו שימור המצב הקיים עד להכרעה בעתירה, וככל שתידחה לא יהיה קושי לשלוח את המבקש למתקן 'חולות'.