עת"מ 15702-07-15 עואדללה נ' מדינת ישראל- המשרד לביטחון הפנים

העותר, שהחזיק נשק ברישיון נחשד בשנת 2013 בביצוע עבירות של איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, גניבה וחבלה במזיד לרכב. הנשק שלו נלקח ממנו ולפי החלטת בית משפט השלום בבקשה להחזרת תפוס הוחזר לו בכדי שיוכל לשמש אותו בעבודתו כמאבטח (ה"ת 46617-06-13).

ביום 12.1.2015 הודיעה מנהלת מחוז ירושלים באגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים על ביטול הרישיון האישי של העותר לנשיאת נשק ועל ביטול הרישיון הארגוני, וזאת בהתאם לסעיף 12 לחוק כלי ירייה, התש"ט-1949 (להלן: "החוק"). בתיאור נימוקי ההחלטה נכתבו הדברים הבאים:

"...לחובת החשוד תיק בגין עבירות אלימות, איומים, חבלה במזיד לרכב. התיק הועבר לעיון התביעות להכנת כתב אישום ובנוסף תיקים נוספים בגין עבירות רכוש ומרמה. בנסיבות הללו לא מאשר..."

ערר שהגיש העותר על ההחלטה נדחה, תוך שמנהלת המחוז מציינת כי הממונה עיין בחומר שהוצג, שקל את הטיעונים הרלוונטיים, את טיעוניו של העותר ואת האינטרס שלו לשאת כלי ירייה מחד ואת עמדת המשטרה והאינטרס שלה להגנה על שלום הציבור וביטחונו מאידך, והחליט להכריע את הכף לטובת האינטרס של שלם הציבור ולא לאפשר מתן רישיון לעורר.

מכאן העתירה שלפני שהסעד המבוקש בגדרה הוא ביטול ההחלטות האמורות לנטילת רישיון כלי הירייה של העותר. כאן המקום להוסיף כי לאחר ההחלטה בערר החליטה המשטרה שלא להגיש כתב אישום כנגד העותר בשל חוסר ראיות.

לטענת העותר החלטת המשיבה, הנשענת על עמדת המשטרה, היא שגויה ואין מקום להסיק מתלונת שווא שהוגשה למשטרה, שאינה מבססת כל עבירה, על קיום סיכון לשלום הציבור ולביטחונו. העותר מצביע על ההלכות שניתנו בבית המשפט העליון בכל הנוגע לשלילת רישיון קיים לעומת הימנעות ממתן רישיון חדש ולדידו ההחלטה המנהלית שקיבלה הרשות אינה עומדת במבחן של סבירות, פוגעת בזכות היסוד שלו לחופש עיסוק, מתעלמת מהיעדרו של עבר פלילי ומטענותיו כלפי החשד שיוחס לו לרבות הטענה כי כלל לא היה במקום.