עת"מ 15595-05-16 סוקי נ' משרד הרישוי - טבריה

לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובה שהגיש המשיב, ולאחר שביקשתי מהעותר הבהרות ואלה התקבלו, סבורני כי דין עתירה זו להידחות בהתאם להוראת סעיף 7 [א] [2] לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) התשס"א-2000..

בעתירתו, טוען העותר כי היה זכאי לרישיון נהיגה מדרגה 1 C שהוצא על ידו עוד בשנת 1978. לטענתו,

הסתבר לו היום כי הינו אוחז ברישיון נהיגה מדרגה B. לאחר שפנה למשרד הרישוי לבירור, הסתבר לו כי פקידה פלונית "הורידה את רישיון העותר בדרגה". לאחר שבירר, נענה כי שינוי הדרגה נעשה עוד ביום 9.3.93 "לאחר שביצע מבחנים מחדש לדרגה B פרטי".

מתגובת המשיב עולה כי רישיון הנהיגה מדרגה C שהיה בידי העותר לא היה בתוקף משך שלוש שנים לאחר שנת 1988. על כן, הוא התבקש לעבור מחדש מבחנים בהתאם להוראות תקנות התעבורה.

ביום 9.3.93, עבר העותר מבחנים מחדש לדרגה B. הדבר נעשה מבחירתו. על כן, בוטל עוד בשנת 1993 רישיון הנהיגה מדרגה C שהוא אחז בו, ובמקומו קיבל רישיון מדרגה B. רישיון זה הינו רישיונו מאז ועד היום.

לאחר שביקשתי את תגובת העותר, העלה העותר טענות בלתי ברורות, ולא השיב מדוע זה ניגש לבחינה מסוג רישיון B. מכל מקום, שינוי דרגת הרישיון נעשה עוד בשנת 93. לעניין זה טוען העותר כי נגרם לו נזק ראייתי, כיוון שהוא לא קיבל את המסמכים שהוצגו על ידי המשיבה. ברם, לא ניתן על ידו כל הסבר מדוע זה שתק מאז שנת 1993 עת הוחזק בידו רישיון מסוג B שחודש מעת לעת. מתקשה אני להאמין כי משך כל השנים שחלפו מאז, לא היה העותר מודע לכך שהוא מחזיק בידו רישיון מסוג B.

מכל מקום, העותר אינו יכול לתקוף עתה כל פעולה שנעשתה בשנת 93 בין מחמת שיהוי, ובין מחמת העובדה כי לא החזיק משך כל השנים ברישיון מסוג C. הוא אף לא הוכיח כי נתקבלה החלטה של הרשות – החלטה אשר תשמש כמושא עתירתו. כל שנטען על ידי הרשות היה כי העותר עבר בחינה לקבלת רישיון מסוג B, לאחר שרישיון הנהיגה הקודם שלו מסוג C, פקע.

בנסיבות אלה, איני רואה כי העתירה מגלה עילה כלשהי להתערבות בית המשפט לעניינים מנהליים. בהתאם, אני מורה על דחיית העתירה.

שקלתי, האם אין מקום לחייב את העותר בהוצאות המשיבה, אולם בסופו של יום, החלטתי להסתפק באגרה ששולמה על ידו בגין הגשת העתירה.