עת"א
בית המשפט המחוזי כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
8934-03-15
24/06/2015
|
בפני השופטת:
נגה אהד
|
| - נגד - |
עותרים:
יוסי מוסלי (אסיר)
|
משיבים:
1. משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר
2. מדינת ישראל
|
| החלטה |
ענינה של העתירה, מתן אישור יציאה לביקור בית לרגל בר המצווה של בן העותר.
העותר אסיר פלילי , נשפט ל – 11 שנות מאסר החל מיום 31.8.2005 , תום מאסר 30.8.16.
מאסר שלישי, מסווג בקטגוריה א'.
המבוקש בעתירה , לאור העובדה כי בר המצווה חלף לפני 11 חודשים, לביקור בית בלבד.
בהיות האסיר בקטגוריה א' הרי שהוא מסווג כאסיר התראה בעל הסדרי בטחון מיוחדים לאור שיוכו הארגוני, ומוחזק באגף השמור.
נוכח סכסוכים רבים הקשורים לעותר, ולאור העתירה הורה בית המשפט בישיבה מיום 31.3.15, להמציא למשיב 10 כתובות של דירות מגורים המצויות במרחק של לפחות 10 ק"מ מבית העותר, וכן רשימת המוזמנים האמורים להשתתף באותו בקור.
העותר המציא רשימה שבעה עשר מוזמנים, מתוכם אישרו גורמי המודיעין בשב"ס ובמשטרת ישראל
אחד עשר מוזמנים בלבד.
העותר המציא 10 כתובות, אף לא אחת מן הכתובות אושרה על ידי גורמי המודיעין בשב"ס ובמשטרת ישראל בנימוק "כי בקור מחוץ לכותלי הכלא, הגם שתהיה באבטחה כבדה ובלווי ולמספר שעות מצומצם, הינו מסוכן ביותר לשלום הציבור, לאסיר עצמו ולמסוכסכים עמו ומעלה חשש כבד לפגיעה בחיי אדם ובפרט לחפים מפשע".
חוות דעת משטרת ישראל הוצגה לעיון בית משפט.
לעותר חמ"ן שלילי, עדכני לפיו העותר עוסק בפעילות פלילית בעל קשרי ידידות ויריבות עם ארגוני פשיעה אחרים, קיימות כוונות פגיעה בעותר.
נוכח כך, הערכת המשיבים כי קיימת סכנה ממשית כי יריבי העותר ינסו לממש כוונות הפגיעה בו, אם יצא מכותלי הכלא תוך פגיעה אפשרית באזרחים ובצוות הליווי.
לאור כך עמדת המשיבים נחרצת שלא להוציא העותר לביקור המבוקש.
בא כח העותר , ציין בדיון כי במסגרת פרשיית 521 נחקר העותר לאחרונה במשטרת ישראל, התקיימו 8 חקירות בימ"ר חקירות כשנלקח לחקירות על ידי שני שוטרים ונהג בלבד, מכאן מסיק בא כח העותר כי ההוצאה בליווי לביקור הבית אפשרית גם אפשרית.
לטענת בא כח המשיב 1, אכן העותר הוצא לחקירות כדברי בא כוחו, אלא שאין ללמוד מכך לענין העתירה ולא כלום . מהטעם, כי מועד היציאה לחקירה אינו ידוע , הוא מגיע לחדר חקירות בלבד, אין כל אפשרות להעביר מסרים בין העותר לאחרים באמצעות קודים.
לאחר ששקלתי כל המצויין בעתירה , נתתי דעתי לטיעוני הצדדים, כך גם למדעים שהוצגו נחה דעתי כי ההחלטה שלא לאפשר ביקור כמבוקש בעתירה, הינה החלטה סבירה שאין להתערב בה.
לא מצאתי כי המשיבים פועלים בשרירות לב כלפי עותר זה .ההחלטה מבוססת, מעוגנת במסמכים שהוצגו , לא לוקחת סיכונים מיותרים ונותנת עליונות לאינטרס הציבורי.