עת"א 14025-09-15

1. העותר הינו אסיר, המרצה עונש מאסר של 20 חודשים, מיום 29.10.2014, בעבירות של רכישת נשק והובלת תחמושת, בהתאם לגזר דין שניתן בת"פ 15803-03-14 של בית משפט השלום בירושלים.

2. עתירה זו הוגשה לאחר שהעותר הגיש בקשה לחופשה חריגה, לאפשר לו לבקר את אביו החולה, וזו נדחתה, ולאחר שנדחתה בקשתו לצאת לחופשות סדירות, אף שסיים לרצות למעלה ממחצית עונש המאסר שהושת עליו.

3. בדיון שהתקיים בנוכחות הצדדים, הסכימו המשיבות למתן חופשה חריגה לצורך ביקור האב בבית החולים הדסה הר הצופים.

העתירה שלפני נוגעת ליציאת העותר לחופשות סדירות.

4. לגבי חופשות סדירות, נטען על ידי המשיבות כי קיים סכסוך בין החמולה אליה משתייך העותר, לבין חמולה אחרת, ולפיכך מתנגדים שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל ליציאתו של העותר לחופשות. העותר נתבקש להמציא לשב"ס אישור על סיום הסכסוך, ולחילופין להסכים ליציאה לחופשות מחוץ לעיר ירושלים.

העותר, מצידו, טוען כי הסכסוך הסתיים בסולחה עוד בשנת 2010, וכן הוא טוען כי אין לו כל קשר לסכסוך זה. נטען כי העותר היה משוחרר והתגורר בירושלים משך חמש שנים לפני תום הסכסוך, ולא הייתה כל סכנה לחייו. כן נטען כי העותר אמור להופיע לפני ועדת שליש בחודש אוקטובר 2015, וכי הוא צריך לצאת מהכלא קודם לכן, להכנת תכנית שיקומית ברשות לשיקום האסיר.

5. לאחר הדיון, המציא העותר אישור של מוכתר הכפר בדבר קיומה של סולחה, וכן מעיד האישור על היעדר קשר בין העותר לבין הסכסוך.

המשיבות הגישו חוות דעת לפיה לא הוצג הסכם סולחה ולפיכך, כדי למנוע סכנה לעותר, יש להרחיקו מירושלים. לחוות הדעת צורפו ידיעות מודיעיניות.

6. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון במסמכים שהוצגו לפני, אני מקבלת את העתירה בדבר יציאתו של העותר לחופשות.

ראשית, אמנם לא הוצג הסכם סולחה, אך כאמור הוגש אישור של מוכתר הכפר כאמור לעיל.