אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עתירת סבתא נגד אב אלמן

עתירת סבתא נגד אב אלמן

תאריך פרסום : 17/05/2018 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה חיפה
5622-10-17
02/03/2018
בפני השופטת:
הילה גורביץ שינפלד

- נגד -
המבקשת:
ב.צ
עו"ד ברק לסרי
המשיב:
א.ר
עו"ד זוהר פשה אלון
החלטה

 

בעניין הקטינים: ל.ר. וע.ר.

עתירת סבתא כנגד האב האלמן לקשר ומפגשים בינה לבין נכדיה, מביתה המנוחה.

החלטתי ניתנת בהמשך לדיון שהתקיים בפני ביום 23.1.2018 ולאחר שהוגשו עמדות שני הצדדים, בכתב להמלצות התסקיר מיום 5.11.2017 והתסקיר המשלים מיום 27.12.17.

 

הצדדים ותמצית טענותיהם

 

  1. התובעת, אימה של מ.ר ז"ל אשר נפטרה בטרם עת ביום 10.4.201 בשל מחלת סרטן (להלן: המנוחה), סבתם של הקטינים שפרטיהם בכותרת.

 

  1. הנתבע, אלמן, בעלה של המנוחה ואביהם של הקטינים שפרטיהם בכותרת.

 

  1. הקטינים ילדיהם המשותפים של הנתבע והמנוחה ל' ילידת XX.X.XX בת כ-4 שנים וע' יליד XX.X.XX בן כ-2.5 שנים.

 

  1. התובעת בת כ-78, אלמנה, מתגוררת בXXX.

 

  1. הנתבע יחד עם הקטינים מתגורר בXXX.

 

  1. בתמצית, אפרט כי בכתב התביעה נטען שהנתבע מסרב, סירוב עיקש, לאפשר קשר בין התובעת ודודם ג', לבין הקטינים ולהיפך וזאת למרות שמיום לידתם ועד פטירת אימם המנוחה, נטלה התובעת חלק פעיל בגידול נכדיה. נטען כי הקשר בין הקטינים לבין משפחתה המורחבת של האם חשוב להתפתחותם התקינה, כי הקטינים קשורים לסבתם בעבותות וזקוקים לנוכחותה בחייהם. כן נטען כי מעורבות התובעת בחיי המנוחה והקטינים הייתה רבה ואינטנסיבית והן היו בקשר הדוק וקבוע, ולמרות שהמנוחה והקטינים התגוררו באזור המרכז התובעת הגיעה לבקרם פעם בשבוע באופן קבוע, ולאחר לידת הקטינה פעמיים בשבוע כשהיא מבשלת ועוזרת בבישול ובנדרש בבית. כמו כן נטען כי התובעת סייעה לבני הזוג כלכלית, לרבות תשלום עבור חינוך הקטינים, רכישת הבית המשותף (2,000,000 ₪), מיטלטלין ותשלום הוצאות שונות הנוספות. באשר לתקופת אשפוזה של המנוחה נטען כי המנוחה סיפרה לתובעת כי אינה סומכת על התובע מאחר ונהג כלפיה בהתנהגות מחפירה, פיזית ומילולית, לא הגיעה לבקרה בהוספיס ולא הביא את הקטינים לבקרה ובערוב ימיה, סירב לאפשר למנוחה לשוב לבית לבלות את שארית הימים עם משפחתה וילדיה. באשר לתקופה שלאחר הפטירה נטען כי דודם של הקטינים, ג', היה מגיע פעם בשבוע לבקר את הקטינים ואילו על התובעת הנתבע אסר את הביקורים. התובעת הפנתה לסעיף 28א לחוק הכשרות המשפטית, התשכ"ב-1962. נטען כי הנתבע נקט ונוקט בפעולות פוזיטיביות אשר ניתקו קשר בין הקטינים לבין משפחתה המורחבת של אימם המנוחה וברקע, סכסוך בין הצדדים באשר לעיזבון המנוחה והליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה ב XXX. נטען כי הנתבע הפסיק את ביקורי דודם של הקטינים וזאת כנקם על התנגדות התובעת ובנה לבקשתו למתן צו ירושה בשל טענתם כי המנוחה הותירה אחריה שתי צוואות בהן הורישה את כל עיזבונה לקטינים ובצוואתה המאוחרת בזמן קבעה כי מנהל העיזבון יהא אחיה, ג' ולא הנתבע. נטען כי הקטינים חשופים להסתה והמרדה מצד הנתבע כנגדה. התובעת טענה כי היא מוכנה להגיע לבקר את הקטינים בעת שהנתבע שוהה בעבודתו וכי מתאפשר שדודם יביאם אליה לביקורים. כן נטען כי פני התובעת לשלום בית וקודם להגשת התביעה פעלה התובעת בדרכי הדברות על מנת להימנע מההליך המשפטי.

 

  1. בכתב ההגנה הוכחשו כל טענות כתב התביעה. נטען כי מחלתה של המנוחה הביאה להתדרדרות מהירה מאוד במצבה, פרק זמן קצר יחסית לאחר גילוי מחלתה אושפזה המנוחה ומאז, למעט ימים בודדים, הייתה מאושפזת, עד פטירתה. נטען כי הנתבע ליווה את המנוחה במסירות אין קץ בכל תקופת המחלה ועד פטירתה ועשה כמיטב יכולתו לתמוך במנוחה , ליווה את המנוחה לטיפולים הקשים, לפגישות עם הרופאים ועמד לצידה. הנתבע הביא את הקטינים לבקר את אימם בעת אשפוזה בהתאם לאילוצים הרפואיים והגנה על הקטינים מפני מחלות. הנתבע תאר כי התא המשפחתי שהקימו הוא והמנוחה היה חם, תומך, ואוהב, הזוגיות הייתה טובה אך משחר ההיכרות התובעת התערבה בחיי בני הזוג כדבר שבשגרה מתוך שתלטנות הרסנית בלתי מתפשרת של התובעת. התערבות זו גרמה לחיכוכים בין בני הזוג והעמידה את המנוחה בקונפליקט נאמנות כלפי התובעת וכלפי הנתבע. נטען כי התובעת שלטה במנוחה אשר ניסתה לרצותה ולהיכנע לתכתיביה ומנגד ביקשה לנהל מערכת זוגיות טובה עם הנתבע ולבנות תא משפחתי בריא ויציב, אלא שהנתבע לא קיבל את תכתיביה של התובעת ומרותה ובשל כך התובעת "טפטפה רעל" למוחה של המנוחה, חתרה תחת הקשר הזוגי וגרמה לחיכוכים בין בני הזוג. נטען כי נוצר "חייץ" בין התובעת לבין התא המשפחתי וקרע עמוק בין הנתבע לבין התובעת וריחוק ממשי בין התובעת לבין הקטינים. בשל כך התובעת הייתה מגיעה לבקר את המנוחה בעת שהוא שהה בעבודתו והקטינים היו במסגרות החינוך ולזמן קצר וזאת בנוסף לקשר טלפוני "רציף ואובססיבי". נטען כי התובעת כלל לא שהתה עם הקטינים למעט בתקופה בשל מצבה הבריאותי של המנוחה נאלצו בני הזוג להסתייע בה או בשל מצבה הבריאותי של התובעת שהייתה זקוקה לשיקום לאחר שבר. נטען כי ביקורי המנוחה אצל התובעת היו בפעמים בודדות על פני שנים. לאור זאת, כך נטען, הקטינים, ובפרט הקטין, כלל אינם מכירים את התובעת שלא שימשה עבורם כסבתא מעולם ולא היה ביניהם קשר רציף ואין המדובר בחידוש קשר שנקטע – אלא ביצירת מציאות או כפיית מציאות אחרת מזו המוכרת לקטינים. נטען כי כיום, לאחר פטירת המנוחה התובעת אינה בוחלת בדבר וכדרכה מפנה כנגד האב טענות חסרת שחר, מלאות ארס ושנאה ולכן קיים חשש ממשי שהתובעת תרעיל ותסית את הקטינים כנגד הנתבע כפי שהסיתה את המנוחה ותנסה לנתק או להפריד בינם לבין הנתבע – כפי שניסתה להפריד בין המנוחה לבין הנתבע. בנסיבות אלו נטען כי הסעד המבוקש אינו טובת הקטינים וכי הנתבע, כאפוטרופוס הטבעי של הקטינים אמון על טובתם ויעשה כל שלאל בידו להרחיקם מכל סיכון אפשרי שיפגע בנפשם, רווחתם או בריאות הפיזית או הנפשית. באשר לקשר בין המנוחה לבין אחיה ג', דודם של הקטינים, נטען כי הקשר היה רופף ולכן מפתיע רצונו בקשר עם הקטינים. הנתבע הכחיש כי פני התובעת לשלום וטען כי פניה לשררה, מרות ושליטה על משפחתו. הנתבע הודיע כי הוא מתנגד לקביעת זמני שהות וקשר בין התובעת לבין הקטינים וזאת מטעמים של טובת הקטינים. באשר לסכסוך בעניין העיזבון, נכתב כי דווקא הסבתא היא אשר מבקשת למוטט את האב מאחר והגיש התנגדות לצוואה שנערכה על מיטת חולי ומכל מקום אין קשר בין סירובו לקשר לבין ההליכים בעניין העיזבון.

 

התסקירים והמלצות הגורמים המטפלים עד כה

 

  1. לאחר שהתובעת הגישה בקשה לקביעת זמני שהות זמניים, מונתה עו"ס לסדרי דין, אשר הוסמכה בהתאם לסעיפים 19+68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 ליתן הנחיותיה והמלצותיה.

 

  1. בתסקיר נשוא תאריך 5.11.2017 נכתב כי בין התובעת לבין הנתבע נוצרו לאורך השנים האחרונות משקעים רגשיים עמוקים. עו"ס לסדרי דין כתבה כי הנתבע תאר כי התובעת הסיתה את המנוחה כנגדו, "ישבה לה על הוריד" והוא חושש שתפעל בדרך דומה עם הקטינים והוא חושש כי התובעת תמרר את חייו ולכן הוא מתנגד בנחרצות לקשר, עד שתהא הערכה פסיכיאטרית לגבי מצבה המנטלי או שיובהר כי הדבר לא יגרום נזק לקטינים.

 

באשר לתובעת ולדוד (ג') , נכתב כי פטירת הבת הייתה שבר גדול עבור התובעת וכאב רב מנשוא. התובעת תארה קשר טוב והדוק בינה לבין המנוחה וכי היחסים בינה לבין הנתבע התערערו לאחר שלא התאפשר לה לתת לבני הזוג סך של 500,000 ₪ נוסף על 2,000,000 ₪ שמסרה להם, לדבריה, "נגמר הכסף, נגמרה האהבה". בשל הקרע התובעת הגיעה לבקר את המנוחה בשעות הבוקר אך המשיכה לשלם הוצאות שונות. התובעת תארה את תחושתה כי הנתבע לא טיפל במנוחה במסירות הראויה. הדוד מסר לעו"ס לסדרי דין כי הוא מוכן לכל תהליך לקדם קשר בין התובעת לבין הקטינים ותאר קשר טוב בינו לבין הקטינים – עד שנודע לנתבע דבר קיומה של הצוואה בו הוא מונה כמנהל עיזבון. נכתב כי האב סירב לקיים מפגש אינטראקציה עד החלטה שיפוטית על מנת שלא "לקבוע עובדות בשטח" של יצירת קשר שלטענתו כלל לא היה קיים. באשר לטענת הנתבע כי יש לבצע אבחון פסיכיאטרי לתובעת, עו"ס לסדרי דין כתבה כי בהערכה פסיכיאטרית מיום 15.8.2017 "לא נתגלו הפרעות בפרספציה. לא מגלה מחשבות שווא, לא מגלה סימני דיכאון. אפקט-תואם לתוכן ומגיב לגירויים החיצוניים. שיפוט ובחן מציאות נמצאו תקינים.".

 

  1. המלצות עו"ס לסדרי דין בתסקירה היו לקיים ועדת תסקירים ולחייב את הצדדים להשתתף בטיפול ממוקד בנושא עיבוד אובדן.

 

  1. התובעת הסכימה להמלצות התסקיר, וביקשה כי יקבע לוח זמנים ומתן אפשרות לקשר טלפוני מול מסגרות החינוך. הנתבע, חזר וטען כי הוא עומד על התנגדותו לקשר כפי שפירט בטענותיו שהוגשו. ביום 3.12.18 הורתי לצדדים לשתף פעולה עם ועדת התסקירים ולהשתתף בוועדה, כפי הנחיות עו"ס לסדרי דין. כמו כן הפניתי את התובעת לטיפול שהומלץ.

 

  1. בתסקיר המשלים נושא תאריך 27.12.17, הודיעה עו"ס לסדרי דין כי המלצת ועדת התסקירים היא להמתין עד להכרעה שיפוטית בנושאים הכלכליים התלויים ועומדים בין הצדדים – המחלוקת בעניין העיזבון, טרם קביעת תוכנית לקשר בין התובעת לבין הקטינים.

           

            נכתב כי התקיימה ועדת תסקירים בנוכחות גב' אביטל סופר מפקחת מחוזית, גב' טובי קרוא מנהלת תחום טיפול בפרט, עו"ס לסדרי דין גב' רננה זוארץ והצדדים. במהלך הועדה הצדדים ביטאו תחושותיהם. התובעת חזרה על האשמות האב באשר לתפקודו כבן זוג וכהורה ובאשר לטיפול במנוחה. הנתבע חזר ואמר כי התובעת הייתה גורם מסכסך בינו לבין המנוחה והשפיעה עליה השפעה בלתי הוגנת לשנות צוואתה ולמנות את אחיה כמנהל עיזבון תחתיו, והוא חושש כי התובעת תסית את ילדיו כנגדו על ידי העברת מסרים שליליים במפורש או במשתמע.

 

            נכתב כי ההתרשמות היא שבשל הסכסוך העמוק והעדר האמון ההדדי בין הצדדים, חרף חשיבות הקשר בין הסבתא לבין הנכדים, יהיה קושי לבסס קשר ששם את טובת הקטינים במרכז. כן נכתב כי קיימת סבירות גבוהה כי קביעת זמני שהות עלולה לגרום לאנטגוניזם של הנתבע ופגיעה ביכולתו הנפשית לאפשר בעתיד קשר בין הקטינים לבין הסבתא, תעמיק את הקרע ותעמיד את הקטינים "בעין הסערה".

 

  1. בדיון שהתקיים ביום 23.1.2018 חזר ב"כ התובעת והדגיש כי יש לעשות הפרדה בין המחלוקות בענייני העיזבון לבין הקשר בין התובעת לבין הקטינים. כן הובהר כי התובעת, אינה מבקשת החזר על כספיה שהועברו לבני הזוג שכן בין הנתבע למנוחה נחתם הסכם ממון לפיו המנוחה בעלת 78% מהבית. כמו כן נטען כי הסבתא פתחה תכניות חיסכון עבור הקטינים – מעת שהם החלו חוק חינוך חובה והיא הפסיקה לשלם למסגרות החינוך.

 

ב"כ הנתבע טענה כי המדובר במניפולציה וחזרה על טענת האב כי הקטינים אינם מכירים את התובעת ובשל חשש האב גם מפגשים בפיקוח לא יסייעו ולראייה – אין כתב טענות של הסבתא שאינו משחיר את האב ולפיכך משמדובר במקרה בו ההורה מתנגד לקשר ומערכת היחסים היא עכורה, יש להעדיף את רצון ההורה.

 

            עו"ס לסדרי דין ציינה כי היא מודעת לחשיבות הקשר בין המשפחה המורחבת לקטינים אך ציינה כי השאלה היא שאלה של עיתוי. ומסרה כי בועדת התסקירים הסבתא לא הצליחה להיות מאוזנת ולווסת והיה חשש כיצד הדברים יתפרשו בפני הקטינים. בנסיבות אלו נמסר מפיה כי "אנו מקבלים שמרכז קשר יכול להיות אופציה, אולי שעה בשבוע כנהוג, אנו יכולים להציע את XXX, יכול להיות יותר פרקטי". עמוד 4 שורות 27-28 לפרוטוקול.

 

            ב"כ התובע ביקש להרחיב מעבר לשעה וב"כ הנתבע התנגדה וטענה כי "כל מפגש שהוא שם את הילדים בסיכון." כשהיא מפנה לכך שנמסר שהסבתא לא הייתה מווסתת בעת הדיון בועדת התסקירים.

 

  1. בתום הדיון, לאחר שכלל ניסיונותיי להביא את הצדדים לכדי פשרה, לרבות בנושא הכלכלי, (למשל ניהול עיזבון במשותף) כשלו, לבקשת ב"כ הנתבע אפשרתי השלמת טיעון בכתב.

 

  1. שני הצדדים פרטו באריכות רבה, הן בכתב והן בעל פה עמדותיהם להמלצות התסקיר המשלים. התובעת הגישה תצהיר בצירוף נספחים שכולם נוגעים לעניינים הכלכליים ואילו הנתבע הגיש תגובה ארוכה ומפורטת אליה צרף, בין היתר, סיכום ועדת התסקירים הזהה להמלצות התסקיר המשלים.

דיון והכרעה:

 

  1. לאחר שבחנתי ושקלתי כלל טענות הצדדים כפי שפורטו לפני בכתב ובעל פה, ולאחר התלבטויות מצאתי כי יש להורות כבר כעת על תהליך של חידוש/יצירת קשר בין התובעת לבין הקטינים וזאת במסגרת תכנית מדורגת ובפיקוח.

 

  1. להבדיל מפסה"ד בעניין עמ (י-ם) 500/09 פלונית נ' אלמוני ואלמונית, מיום 7.1.2010 אליו מפנה האב, תביעה שהוגשה מכוח סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ההליך כאן הוא מכוח סעיף 28א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. וכך קובע סעיף 28א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962:

 

"מת הורה של קטין, רשאי בית המשפט, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי המת בעניין הקשר בינם ובין הקטין."

 

  1. הרקע לתיקון משנת 1975 הוא התוצאות של מלחמת יום כיפור. התיקון נועד להסמיך את בית המשפט להסדיר קשר בין הורים שכולים לנכדיהם. זו מטרתו. ראו דברי יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, בעת הקריאה הנייה והשלישית של הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 4) התשל"ה-1975, ד"כ 75, 845. ובפסה"ד בע"א 121/79 פלוני נ' פלונית, פד"י לב (2) 253, נעשה לראשונה שימוש בסמכות המוקנית על פי סעיף 28א הנ"ל גם במקרה של הורים שבנם נהרג בתאונת דרכים.

 

לא בכדי מצא לנכון המחוקק לקבוע כי לאחר פטירת אחד מן ההורים מוקנית לבית משפט סמכות ליתן הוראות באשר לקשר בין הורה של ההורה שאינו בין החיים לבין נכדיו. בכך גילה המחוקק דעתו כי טובתו של הקטין היא לקשר עם משפחתו המורחבת ואף הצביע על כך שיש מקום להתערבות באוטונומיה ההורית של ההורה הנותר בחיים.

 

  1. על פי מחקרים תקפים, קשר של קטין למשפחתו המורחבת בכלל ובינו לבין משפחתו המורחבת מצד הורה שהלך לעולמו, חשוב ומהותי להתפתחותו התקינה ושלמות נפשו. ואכן,

בהקשר אחר, בע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני ואח', פד"י מח(3) 837, נאמר: "אף הוריו וילדו של אדם הם חלק מאישיותו, חלק מ"אני" האישי, המשפחתי והחברתי שלו, אולי יותר משמו.".

 

לטעמי, חשיבות קשר עם משפחה מורחבת של הורה שאינו בין החיים חשובה ומהותית על מנת לשמר את דמות ההורה שאינו בין החיים ולהטיב עם הקטין אשר נוצר עבורו גורם חוסן נוסף, יציב, משפחתי, המעיד על שורשיו.

 

  1. בענייננו, מציאות החיים המורכבת של הקטינים כאן היא כי הם התייתמו מאימם בגיל מאוד צעיר. העדר קשר בינם לבין משפחתה המורחבת של האם פוגמת בסיפור המשפחתי שלהם. לאחר פטירת האם אין זו טובת הקטינים, לאפשר ניתוק ענף שלם של משפחתם הביולוגית של הקטנים מהקטינים, יש לשמרו. זו טובתם.

 

  1. במקרה אחר כתבתי "לקטין זכות לזהות ושייכות המשקפים את סיפור חייו ושורשיו. זכות זו נפרדת מזהות הוריו. יש לשמוע את קולו בנפרד מהוריו ולהתחשב בדעתו, רצונו וטובתו. בנסיבות כאן קולם של הקטינים (טל) וטובתם של שני הקטנים לפי המלצות הגורמים המקצועיים, היא לקשר בין חגית לבין גל." ראו תלה"מ 6066-0616 ויצמן נ' שחם-ויצמן, פסקה 50 להחלטה מיום 8.1.2018.

 

  1. לטובת הילד מעמד בכורה. בעמ (ב"ש) 119/08 פלוני נ' פלונית, הרכב השופטים הנדל, דברת, צפת מיום 13/08/08 נאמר: "טובת הילד" אינו מושג ערטילאי אשר טוב ומתאים בכל סיטואציה, "טובת הילד" הוא פרי של איזונים בין אינטרסים שונים של כל אחד מההורים ושל הילד. הילד אינו עומד בחלל ריק, קיימים גם להוריו זכויות". ראו גם: דיני משפחה בישראל, פרופ' שיפמן, 221-217. וראו גם בג"צ 5227/97 מיכל דויד נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פד"י נה (1) 453, 460. "...בסכסוך הנסב על מעמדו של קטין, טובתו של הקטין היא עמוד האש היא עמוד הענן שיוליכנו הדרך".

 

  1. בנוסף להוראות סעיף 28 א שצוטטה לעיל בסעיף 17 הבסיס לעקרון טובת הילד והחובה לשיקולו כשיקול מכריע, בכל עניין הנוגע לקטינים מצויים בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962 ראו. בבג"צ 7395/07 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול ערעורים, מיום 21.1.2008. והאסמכתאות שם. וגם דנ"א 7015/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד נ(1) 48, 119.

 

  1. על בית המשפט כמיטב יכולתו לאזן ולהגשים את מכלול צרכי הקטנים המרכיבים את טובתם. יש לבחון שאלת הקשר, יכולתו של כל צד לאפשר קשר, רצון הקטין, גילו, כישוריו ההשפעה על חיי הקטין בהווה ובעתיד וקשריו של הקטין גם עם דמויות משמעותיו נוספות בחייו. ראו דו"ח הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, משרד המשפטים, חלק כללי 2003, עמ' 127-154; וכן עמ 1163/04 פלוני נ' פלונית.
  2. בתמ"ש 1900/06 הסבתא נ' האלמנה, מיום 29.10.2006 בית המשפט שם, כבוד השופטת אלון פסקה כי "יש להורות על הסדרי ביקורים בין היתומה לבין סבתה, כבר עתה, ללא קשר להליכים המתנהלים בעניין תוקפה של הצוואה, ושלא כהמלצת פקידת הסעד". בית המשפט שם, מציין כי סעיף 28 א כפי שהובא לעיל בסעיף 17 נועד לייחד לסבים, בנסיבות טרגיות של פטירת צאצאם, מעמד מיוחד, מעמד ייתר. וכך נכתב שם:-

 

"ב. תיקון החוק שבסעיף 28א הנ"ל בא לייחד לסב ולסבה, בנסיבות טרגיות, מעמד מיוחד יתר על שאר הקרובים. הוראה זו - "באה לפתור בעיה כאובה, אם כי נדירה. קורה לפעמים שבגלל סכסוך בין הורים שכולים לכלתם נמנע מהם לראות את הנכד. חוק זה בא להסמיך את בית המשפט שיהיה רשאי להסדיר את הענין הזה כדי שגם ההורים השכולים יוכלו לראות בנסיבות מסוימות את הנכד" (מדברי יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, בעת הקריאה השנייה והשלישית של החוק - דברי הכנסת, כרך 75, ע' 845 ; ראה עוד דברי ההסבר להצעת החוק, הצעות חוק תשל"ה, 434 ודברי הכנסת כרך 75, ע' 311-309, בעת הקריאה הראשונה בכנסת; וראה בר"ע (חי) 759/00 מפי הרכב השופטים י. יעקבי-שווילי ס.נשיא (כתוארו דאז), מ. נאמן ור. שפירא וכן ע"א 121/79 פלוני ואח' נ' פלונית פ"ד לד(2), 253).

 

ג. העיקרון שביחסי סב/סבה ונכדים, המונח ביסוד ההוראה שבסעיף 28א הנ"ל, אינו טעון הסבר: מושרש הוא עמוק ברגשי אנוש וביחסי בני משפחה לדורותיה.

 

ד. כאמור ליבי על כל הנפשות המעורבות אך מצווה עלי לראות את טובת  היתומה תוך שמירה על אינטרסיה. טובת היתומה היא השיקול הבלעדי והריבוני הדוחה מפניו כל שיקול אחר  וכל טובה אחרת – טובת האם, טובת הסבתא ואפילו טובת שתיהן גם יחד נדחות  מפניה...

 

ה. לטעמי, השהיית הביקורים עד לאחר סיום המאבק המשפטי בענייני הרכוש, להשקפתי, אינה תואמת את טובת היתומה ואף אינה תואמת את טובת הצדדים. ראוי שסימני השאלה באשר להיקף הביקורים יוסרו מתחילת הסכסוך. הדבר אף לטובת האלמנה המבקשת לשקם מחדש את עולמה וכן להבטיח את עתידה הכלכלי, אולם אין היא יכולה להתנתק מן העבר (לרבות משפחת בעלה המנוח שכלפיה היא חשה כי הם מנסים לנשל אותה מזכויותיה) ולהתפנות לתהליך שיקום הן אישי והן כלכלי כל עוד אין היא יודעת את היקף הביקורים של בתה עם סבתה.

 

ט. זאת ועוד: ראוי לזכור כי אצל ילדים, גם בגילה של היתומה, חלים שינויים חשובים תוך פרקי זמן קצרים בהרבה מאשר אצל מבוגרים. לכן פרק זמן מסוים יכול להיות סביר כשעוסקים במבוגרים. אך כאשר מדובר בילדים בפרק זמן זה יכולים להתרחש שינויים התפתחותיים משמעותיים, שבחלקים אינם הפיכים. (ראה דו"ח הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישום בחקיקה הראשות השופטת סביונה רוטלוי בעמ' 144)...

 

י. להבנתי,  אין זה ראוי ותכליתי להותיר את הצדדים תלויים בין שמים לארץ שעניינם מוקפא עד להחלטה בתביעת הרכוש במיוחד בעניין כה רגיש - היקף הקשר של משפחת המנוח עם היתומה והטמעת דמות אביה ז"ל בנפשה; אין ספק כי אלו ישפיעו על זהותה בעתיד, ובהיות היתומה, כדרכם של ילדים, נתונה בתהליך מתמיד של גדילה והתפתחות – יפה שעה אחת קודם.

 

יא. אחרון אחרון אך לא אחרון בחשיבותו: טובת היתומה לקיים קשר עם משפחת אביה המנוח - ליהנות מאהבתם ותשומת הלב שהם מפגינים כלפיה. קשר כזה – אין ספק יתרום להתפתחותה התקינה וסיפוק צרכיה הרגשיים של היתומה".

 

            וראו גם, טיעונים להרחבת מעמד הסבים במאמרם של ישראל דורון וגליה לינצ'יץ, זכות העמידה של סבים וסבתות לקשר עם נכדיהם, משפחה במשפט תשס"ט (ב) עמוד 147.

 

  1. כפי שנאמר שם, כך גם כאן, יש להפריד בין הסכסוך הכלכלי לבין קשר של התובעת עם נכדיה. אמנם הסתה של הקטינים כנגד הנתבע - אביהם אין לאפשר, ואמירות והאשמות של הסבתא כנגד הנתבע אין לאפשר והדבר אינו טובתם, אך כפי שציינה עו"ס לסדרי דין בדיון, מפגשים בפיקוח, במסגרת של מרכז קשר, בפיקוח של גורם טיפולי והדרכה, הדובר את השפה הרוסית - מפחית מהסיכון. ראו בהקשר זה פסק דינה של השופטת שיפרה גליק בתמ"ש 37603-02-13 ס.פ.ד. נ' א.ב. מיום 19.3.2015 וכן תמ"ש 35101-03-12 ר.א. נ' י.א. מיום , 30.9.2013 מפי השופט נחשון פישר ותמ"ש 13570-03-11 פלוני נ' אלמוני, מיום 2.2.2015 מפי השופט מחמוד שדאפנה.
  2. בהקשר זה אוסיף, כי מצד אחד אני יכולה להבין כי הצער הרב בו שרויה התובעת אשר איבדה את ביתה ואת הקשר הנטען עם נכדיה, גרם לכך שבעת שהתקיימה ועדת התסקירים התובעת התקשתה לווסת אמירותיה ותגובותיה, אך מהצד השני לא ניתן לאפשר זאת. על הסבתא לווסת אמירותיה, להימנע מאמירת ביטויים שיש בהם להעביר ביקורת שלילית על האב, אם באופן ישיר ואם באופן משתמע או להזכיר את הסכסוך.

 

  1. אוסיף כי במקרה כאן, להבדיל ממקרים אחרים הקיימים בפסקי הדין בהם בפועל הליך יצירת הקשר לא צלח וכפייתו לא הייתה טובת הקטינים, אנו עוסקים כאן בתהליך יצירת קשר – כך לטענת האב. אין מדובר במקרה בו ההליך לא צלח ולכן לא היה מקום להמשיכו. משלא הוחל בתהליך, הרי שיש לאבחן את פסקי הדין שדחו המשך קשר בשל העצמת הקונפליקט, מהמקרה כאן. במיוחד בשים לב לגילם הרך של הקטינים אשר מאפשר כיום, טיפול והדרכה מתאימים ושמירה על שלמות נפשם.

 

  1. לאור האמור, הנני מורה על תחילתם של מפגשים במרכז קשר באזור מגורי הקטינים וזאת למשך תקופה של חודשיים. לאחר מפגשי הכנה, הנתבע לא יהיה נוכח במפגשים. נוכחות הדוד תקבע לפי הנחיות עו"ס לסדרי דין.

 

            המפגשים יתקיימו בפיקוח צמוד של עובד מרכז קשר הדובר את השפה הרוסית והדרכה מתאימה לשני הצדדים. ככול שיעלה חשש כי התובעת מדברת בגנות הנתבע המפגש יופסק.

           

            המפגשים לא יוצאו אל מחוץ למרכז הקשר – אלא בהחלטה מפורשת של בית המשפט ולאחר שיתקבל דיווח מעו"ס לסדרי דין בשיתוף מרכז הקשר, כי הסבתא מווסתת בתגובותיה ואינה מדברת בגנות הנתבע.

 

            התובעת תקבל הדרכה וליווי במרכז הקשר וזאת במקביל להפנייתה לטיפול פרטני לעיבוד האובדן.

           

עו"ס לסדרי דין תגיש עדכון לאחר שיתקיימו פגישות הכנה עם הצדדים ולכל המאוחר בעוד 20 יום.

 

  1. אני סבורה שהמנגנון של פגישות במרכז קשר, שהוא גם מסגרת טיפולית וגם מסגרת מפקחת, בלא הלחץ של נוכחות הצדדים הניצים יחד, ימנעו מהקטינים לחוש בקונפליקט נאמנות (ככול שהקטינים מוסתים כלפי התובעת או כלפי הנתבע) ויאפשרו שמירה ומניעת הסתה.

 

            תדע הסבתא – באם יתברר כי נאמרה על ידה אמירה שאינה מותאמת, המהווה ביקורת על הנתבע או עירוב הקטינים בסכסוך או בתחושותיה כלפי הנתבע – לא אהסס להפסיק המפגשים.

 

            כך גם לגבי האב – מצופה ממנו כי יפעל ברגישות הורית ((parental sensitivity, יתמוך בתהליך, ישתף פעולה עם גורמים המטפלים ויאפשר לקטינים, את האפשרות לחדש/ליצור קשר עם משפחתה המורחבת של האם המנוחה מתוך ראיית טובתם וחובתו כהורה מסור וכחובותיו על פי דין (ראו סעיפים 15-17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962).

 

המזכירות תמציא בדחיפות לצדדים ולעו"ס לסדרי דין.

מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים ותיקוני עריכה.

ניתנה היום, ט"ו אדר תשע"ח, 02 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.

     

                                                                               

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ