עתאמלה נ' בראנסה ואח'

החלטה

1.זוהי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 18/12/12 על יסוד כתב תביעה כספית בעילת רשלנות מקצועית, נזיקין וחוזית על סך של 60,000 ₪ ובהתבסס על אישור מסירת כתב התביעה וההזמנה לדין, לאביה של המבקשת ביום 10/10/12.

2.לטענת המבקשת, מעולם לא קיבלה לידיה את כתב התביעה ו/או את ההזמנה לדין והיא מכחישה שכתב התביעה נמסר לאביה. ההמצאה בוצעה לכתובת ההורים של המבקשת בכפר ריינה ולא לכתובת הרשומה במשרד הפנים של המבקשת בעיר חיפה. לדברי המבקשת, היא ידעה על קיומה של התביעה ממשיב 2 ואף פנתה טלפונית לב"כ התובע ומסרה לו את כתובתה על מנת שישלח לה העתק מכתב התביעה. לאחר שלא קיבלה לידיה את כתב התביעה, ביררה עם משיב 2 מהו מספר התיק והגישה בקשה להורות לתובע להמציא לה את כתב התביעה. גם לאחר קבלת האזהרה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל, פנתה לב"כ התובע בבקשה שימסור לה העתק פסק הדין ולא נענתה בחיוב. משכך, טענה המבקשת כי נפל פגם היורד לשורש שהעניין, פגם המצדיק ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק.

3.בנוסף לאמור ולגופה של תביעה, טענה המבקשת, שלאור חילוקי דעות עם התובע, היא הודיעה לו הפסקת ייצוג, זאת לאחר מספר פעולות שאף לא שולם בגינם שכר טרחה ע"י התובע.

4.מנגד, מבקש התובע, הוא משיב 1 לבקשה, לדחות את הבקשה ולהותיר את פסק הדין על כנו, שכן הבקשה גדושה בטיעונים לא נכונים שהם בגדר היתממות והתחכמות. לטענת התובע לא נפל פגם במסירת כתב ההגנה. כתב התביעה נשלח לפי כתובתה הרשומה של המבקשת בלשכת עורכי הדין במועד הגשת התביעה ולפי הרשום בכרטיס הביקור של המבקשת. התובע טען כי המבקשת מודה בפה מלא כי ידעה על הגשת התביעה מפי משיב 2 והיא אף פנתה לב"כ התובע בשיחה טלפונית שבסיומה ביקש ב"כ התובע מהמבקשת להגיש כתב הגנה במועד, אחרת הוא יגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר. אין בפי ב"כ התובע טענות לסיכויי ההגנה והוא מבקש להפנות את בית המשפט להוצאות הניכרות שהוציא התובע עד כה בשל מחדלה של המבקשת לא להגיש כתב הגנה במועד.

5.אני מוצאת שיש טעם רב בטענות ב"כ התובע לעניין מחדלה של המבקשת באי הגשת כתב הגנה במועד. אין ספק בעיני כי המבקשת היתה מודעת להגשת כתב התביעה בטרם חלף המועד הקבוע בתקנות להגשת כתב הגנה, והיא אף אישרה זאת בבקשה, עם זאת, לא עשתה דבר על מנת להגיש כתב הגנה או בקשה להארכת מועד, או כל בקשה אחרת שהיתה מוצאת לנכון הנוגעת לעניין, זאת על אחת כמה וכמה, שמדובר במבקשת שהיא עורכת דין המודעת לסדרי הדין.

6.זאת ועוד, אני סבורה כי אין לקבל בנסיבות העניין טענה שלא בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה. כאמור, ההמצאה בוצעה לכתובת המבקשת המופיעה על כרטיס הביקור של המבקשת שמתברר שזו כתובת המגורים של הורי המבקשת ואביה אישר בחתימת ידו קבלת כתב התביעה. בשים לב לקרבת המשפחה, הרי אין סיבה להניח כי האב לא יודיע למבקשת על קבלת דבר הדואר ואין גם טענה כזו מצד המבקשת אלא אך ורק כי המסירה לא בוצעה בכתובת הרשומה במשרד הפנים.

7.אני מוצאת כי טענות המבקשת אינן מעוררות אמון ובהינתן האמור לעיל, אני קובעת כי לא נפל כל פגם בהליך ואין לבטל את פסק הדין מחמת הצדק.

8.הואיל וכלל יסוד בהלכה הנוהגת, כי יש ליתן לנתבע את יומו בבית המשפט ויש לדון בטענות לגופן וככל שקיים מחדל דיוני, זה ניתן לריפוי באמצעות חיוב בהוצאות, ולאחר עריכת איזון בין סיבת המחדל ולטענות ההגנה שלכאורה יש בהן טעם של ממש, הגעתי לכלל החלטה כי במקרה דנן, מוצדק לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, ברם, יש לחייב את המבקשת בהוצאות בשל מחדלה לא להגיש כתב הגנה במועד ובהתחשב בהוצאות שנאלץ התובע לשאת, כמפורט בתגובה.

9.אשר על כן, אני קובעת כי פסק הדין יבוטל ותיק ההוצאה לפועל שנפתח מכוח פסק הדין ייסגר.

10.אני מחייבת את המבקשת בהוצאות ההליך דנן, בסך של 2500 ₪, אשר ישולמו לתובע בתוך 30 ימים מהיום.

11.אני מורה למבקשת להגיש כתב הגנה לתיק בתוך 30 ימים מהיום.

12.המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אב תשע"ג, 05 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.