עתאבא נ' בלשטיין

פסק דין

1.הגברת אחלאם עתאבא ("התובעת") הועסקה אצל הגברת דלית סגל בלושטיין ("הנתבעת"), כעובדת משק בית. לטענתה, עבדה ברציפות מיום 4/10/07 ועד 25/2/13, עת פוטרה מעבודתה. בתביעתה התובעת עותרת לתשלום פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית ודמי הבראה.

העובדות

2.להלן העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת, כפי שהן עולות מהמוסכמות ומחומר הראיות שבתיק:

(א)התובעת הועסקה אצל הנתבעת כעובדת משק בית, מיום 4/10/07, בהיקף של 5 שעות ליום, אחת לשבוע.

(ב)בתקופה האחרונה לעבודתה, השתכרה התובעת שכר יומי בסך 160 ש"ח, בתוספת החזר הוצאות נסיעה בסך 40 ש"ח.

(ג) יחסי העבודה נותקו ביום 25/2/13, עת פוטרה התובעת מעבודתה.

(ד)בכתב ההגנה הודתה הנתבעת כי נותרה חבה לתובעת פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית ודמי הבראה עבור תקופת העבודה שמחודש 12/11 ועד 25/2/13, בסכום כולל של 1,115 ש"ח.

גדר המחלוקת

3.הצדדים חלוקים ביניהם בשאלות הבאות:

(א)תקופת העבודה: לגרסת התובעת עבדה ברציפות תקופה של 5.35 שנים, בעוד שלגרסת הנתבעת חל ניתוק ביחסי העבודה. הנתבעת טענה כי התובעת התפטרה מעבודתה מיוזמתה ביום 1/1/11, וחזרה לעבודה, לבקשתה, בחודש דצמבר 2011.

(ב)מתכונת והיקף העבודה: התובעת טענה כי לאורך כל תקופת העבודה עבדה בהיקף משרה קבוע, אחת לשבוע. הנתבעת טענה מנגד כי התובעת עבדה במתכונת זו, למעט בשלושת חודשי העבודה האחרונים, שאז הופחת היקף המשרה, והתובעת עבדה אחת לשבועיים.

4.ככל שתוכח גרסת התובעת, לפיה הועסקה 5.35 שנים ברציפות, הרי שתקום לה זכאות לפיצויי פיטורים עבור כל תקופה זו, שכן אין מחלוקת שביום 25/2/13 הופסקה עבודתה בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים.

אוסיף בהקשר זה, כי הטוען לרציפות עליו הראיה ולא הטוען לניתוק עליו הראיה (דב"ע לה/ 16 -3 זיסו יוזיפוף – יעקב חנוני, פד"ע ז 3, 9- 10). משכך, אדרש תחילה לשאלה האם עלה בידי התובעת להרים את נטל הראיה שאכן עבדה אצל הנתבעת ברציפות וללא הפסקה המנתקת יחסי עובד ומעביד.

דיון והכרעה

5.ביום 20/8/13 התקיים בפני דיון במעמד בעלות הדין. לאחר בירור התשתית העובדתית והמשפטית, ומשלא עלה בידי בית הדין ליישב את ההליך בהסכמה, התקיימה ישיבת הוכחות במסגרתה העידו התובעת והנתבעת.

6.אקדים ואומר, שלאור התרשמותי מבעלות הדין בעת מתן עדותן, אני מעדיפה את גרסתה של הנתבעת העולה מכתב הגנתה ומעדותה, והנתמכת בחלקה בראיה בכתב, על פני גרסתה של התובעת. הנתבעת הותירה רושם של עדה מהימנה כאשר מסרה בעדותה פרטים ותיאורים אשר מעידים על הדברים כהווייתם, כפי שהתרחשו במציאות. הגרסה העובדתית של הנתבעת מעוררת אמון רב מזו של התובעת בין היתר מהטעם שהתובעת מסרה גרסה דלה בפרטים, ללא דבר מה נוסף שיהיה בו כדי לתמוך בגרסתה, כגון מסמך בכתב או חיזוק בעדות הנתבעת. להלן עוד אבהיר במה דברים אמורים.

האם חלה הפסקה ביחסי העבודה?

7.הנתבעת טענה כאמור, כי התובעת התפטרה מיוזמתה ביום 1/1/11. בעדותה חזרה הנתבעת על הגרסה שמסרה בכתב ההגנה, לפיה התובעת הסבירה את התפטרותה ברצונה לעבוד במקום עבודה מסודר, בעבודת ניקיון עם תלוש שכר (סעיף 3 לכתב ההגנה). לטענת הנתבעת, בקשת התובעת לסיים את יחסי העבודה נבעה ממניעים כלכליים, והפרידה הייתה ברוח טובה. הנתבעת העידה כי כעבור שנה התובעת יצרה עמה קשר וביקשה לחזור לעבוד אצלה כיון שהייתה זקוקה להכנסה נוספת. לעדותה, "קיבלתי אותה בשמחה".

8.התובעת ציינה בעדותה כי עבדה בעבודות משק בית בשל מצוקה כלכלית, וזו ראיה שלא הייתה לה כל סיבה להפסיק את עבודתה אצל הנתבעת, שכן הייתה זקוקה למקור הכנסה זה. לתמיכה בגרסתה הציגה התובעת דו"ח המוסד לביטוח לאומי בדבר שמות מעסיקים ותקופות דיווח (ת/1). עיון במסמך ת/1 מעלה כי לתובעת מספר מעסיקים בעבודות משק בית, בתקופות חופפות ובתקופות שאינן חופפות.