- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
עש"א 59771-11-14 גרובר ואח' נ' לולי
|
עש"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
59771-11-14
23.12.2014 |
|
בפני השופט: עודד מאור |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מערערים: 1. אסתר גרובר 2. מרים וייטהורן 3. אשר חביב 4. טלי טינה ניניו 5. אביגיל לביא |
משיבה: נעים לולי |
| פסק דין | |
ערעור על החלטה בטענת פרעתי שיצאה ביום 30.10.14 מלפני רשמת ההוצאה לפועל בתיק 01-23338-53-4.
בין הצדדים, שהם שותפים במקרקעין, התנהל הליך בבית משפט השלום בפתח תקוה (ת.א. 24955-01-12) במסגרתו תבעו המערערים את המשיבה בטענה כי השתלטה שלא כדין על חלק מחלקת המקרקעין, ועתרו למתן צו עשה להורות על חלוקת המגרש שבבעלותם המשותפת של הצדדים באופן שווה או לחילופין לחייבה בשוויו הכספי של החלק שנגרע מחלקתם בסכום של 320,000 ₪.
בסיומו של ההליך ניתן פסק דין המבוצע בתיק ההוצאה לפועל (להלן: "פסק הדין").
במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט כי המשיבה השתלטה שלא כדין על שטח של 91.5 מ"ר משטח החלקה המשותפת בין הצדדים (ראו סעיף 29 לפסק הדין), ובית המשפט הורה למשיבה לדאוג לכך כי השטח אשר בחזקתם של המערערים יהיה שווה לשטח אשר בחזקתה (ראו סעיף 30 לפסק הדין).
עוד הוסיף בית המשפט וציין כי "באם קיימת גדר כלשהי בין תת החלקות, יש להסירה" וכן קבע שבנסיבות העניין "הרי שהסעד הנכון מבחינת התובעים [המערערים דכאן – ע.מ.] הינו הסעד של החזרת החזקה בשטח חלקתם לרשותם, תחת הסעד הכספי".
תיק ההוצאה לפועל נפתח לביצוע פסק דין:
המערערים כללו בבקשת הביצוע גם את הסעד הכספי, אולם לאחר שהמשיבה הגישה בקשה וטענה שפסק הדין אינו קובע חיוב כספי (למעט ההוצאות), ויתרו המערערים על הסעד הכספי ועתרו לחלוקת המקרקעין על פי פסק הדין בהתאם למדידת מודד מוסמך.
על כך הגישה המשיבה בקשה בטענת פרעתי, וטענה כי אין בפסק הדין כל הוראה אופרטיבית ביחס לשטח המקרקעין ודי בכך שהסירה את הגדר שהפרידה בין שני הבתים הבנויים, כפי שהורה לה בית המשפט, כדי לקבוע שקיימה את הוראות פסק הדין.
הרשמת הנכבדה קיבלה את הבקשה בטענת פרעתי, הורתה על סגירת התיק בציינה כי "אין בסמכותה להורות על חלוקה בעין של מגרש המקרקעין, כשפסק הדין קובע מפורשות כי אין ליתן צו ספציפי לחלוקתם".
על החלטת הרשמת הוגש הערעור שלפני. המשיבה הגיבה לה.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בפסק הדין ובהחלטה – אני סבור שהחלטת הרשמת הנכבדה שגויה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
