עש"א
בית משפט השלום אשדוד
|
46716-01-14
01/01/0001
|
בפני השופטת:
אורנה סנדלר-איתן
|
| - נגד - |
מערערת:
ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ
|
משיבים:
1. מעיינות הדרום בע"מ
2. המוסמך מטעם השר להגנת הסביבה
|
| פסק דין |
1. לפניי ערעור על החלטת המוסמך מטעם השר להגנת הסביבה (להלן – 'המוסמך') המוגש מכוח סעיף 52(ב) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001.
ההחלטה נשוא הערעור ניתנה במסגרת ערר שהגישה המערערת על החלטת תאגיד "מעיינות הדרום בע"מ" (להלן – 'החברה') לחייבה בתשלום בסכום כולל של כ – 500,000 ₪ בגין 'שפכים חריגים ואסורים' לפי כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"א – 2011. המוסמך דחה את הערר על כל חלקיו.
2. לטענת המערערת, שגה המוסמך משלא איפשר למערערת לשטוח לפניו את טענותיה בעל פה, חרף בקשתה המפורשת לעשות כן.
לגוף ההחלטה טוענת המערערת, בין היתר, כי למרות שהמוסמך קיבל את טענתה ולפיה, הנקודה בה דגמה החברה את שפכי המערערת לא היתה נכונה, דחה המוסמך את הערר על סמך הנחה שלא בוססה כיאות ולפיה, אילו הדיגום היה מבוצע במקום הנכון, היתה תוצאת הבדיקה גרועה יותר מבחינת המערערת.
עוד טוענת המערערת, כי נוכח קיומו של הליך תלוי ועומד בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בעניין עצם חוקיות החיוב בקנסות בגין שפכים אסורים וחריגים (בג"ץ 4464/13 התאחדות התעשיינים בישראל נ' מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב), ראוי היה להמתין עד להכרעת בית המשפט העליון בנושא.
המערערת טוענת עוד כי הטלת החיוב על בסיס היקף המים המוזרמים על ידה למערכת הביוב "מבלי שנבחנה השפעתם על התוצאה הכוללת" אינה סבירה ואינה ראויה, וזאת בשים לב לקיומם של שפכים סניטריים מהמטבח, אשר על פי הכללים "לפי טיבם וכמותם לא נדרש לגביהם טיפול מקדים לפני כניסתם למערכת הביוב" (סעיפים 52 – 58 להודעת הערעור).
בנוסף טוענת המערערת כי בטרם הטלת חיוב כה "כבד" ומשמעותי ראוי היה לאפשר "תקופת היערכות סבירה", ולא כפי שנעשה.
3. החברה הגישה בקשה למחיקת הערעור בנימוק שהמשיב הנכון לערעור הוא המוסמך.
ביום 1.5.14 הוריתי על קבלת עמדת המוסמך לעניין זה. ביום 26.6.14 הביע המוסמך עמדתו ולפיה, המוסמך הוא אכן המשיב הנכון לערעור, בהיותו "הגוף המקצועי והמנהלי" שקיבל את ההחלטה נשוא הערעור. לטענת המוסמך, הערעור על החלטת המוסמך הינו למעשה ומבחינה מהותית "עתירה מנהלית", שתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אינן חלות עליו, אלא תקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 (להלן – 'תקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים'). בשולי הדברים הודיע המוסמך כי הוא מסכים להארכת מועד להגשת הערעור כנגד המשיב הנכון.