אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבו חביש נ' בנק דיסקונט תל אביב סניף חצרות יפו 11026

אבו חביש נ' בנק דיסקונט תל אביב סניף חצרות יפו 11026

תאריך פרסום : 12/06/2018 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
45695-04-18
03/06/2018
בפני השופט:
אביים ברקאי

- נגד -
מערערת:
וופא אבו חביש
עו"ד ליאור מלכא
משיב:
בנק דיסקונט תל אביב סניף חצרות יפו 11026
עו"ד גדליהו הרשקו
פסק דין

 

 1.עניינו של פסק דין זה הוא ערעור בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981.

 

2.העובדות הרלוונטיות לפסק הדין

2.1כעולה מכתבי הטענות - המערערת, סטודנטית לרפואה, אפשרה לאביה המנוח אשר נפטר זה עתה ולאמה תבדל"א לעשות שימוש בחשבון הבנק האישי שלה לצורך בית עסק שניהלו. לדברי המערערת – פניית הוריה ומתן האישור לעשות בחשבון הפרטי שימוש עסקי נעשה "בסוף שנת 2017".

 

2.2.אין חולק על כך שחשבונה של המערערת נפתח ויועד להיות מנוהל כחשבון פרטי. אין עוד חולק על כך שבחודש דצמבר 2017 משהחלה פעילות "עניפה" כדברי המשיב בחשבון הבנק ונפרעו סכומים גדולים אשר עוררו את חשד המשיב – זומנו המערערת לסניף המשיב.

 

2.3.המערערת התייצבה לפגישה במשרדי המשיב, כמו גם לדיון בית המשפט, יחד עם אימה. לדברי המשיב הובהר למערערת כי לא יכובדו שיקים נוספים למעט ולדברי המערערת ניתן לה אישור זמני לכבד ההמחאות "שיצאו זה מכבר לספקים השונים".

 

2.4.כך או כך, גם לגרסת המערערת בסיומו של חודש ינואר 2018 זומנה פעם נוספת לסניף המשיב ובשלב זה נמסר לה כי לא יכובדו שיקים נוספים שיוצגו לפירעון.

 

2.4.בסופו של יום הוצגו בחשבונה של המערערת שיקים נוספים אשר הביאו לחריגה ממסגרת האשראי המאושרת. שלושה עשר שיקים שהוצגו בשל חריגה ממסגרת האשראי ומשכך הוצאה הודעת הגבלת החשבון.

 

2.5להשלמת התמונה ייאמר כי הגבלת חשבונה של המערערת עוכבה בהתאם לצו מניעה שניתן ביום 25/4/2018. נכון למועד הדיון, שהתקיים היום, לא סורבו שיקים נוספים בחשבונה של המערערת וכן לדברי המשיב ההתנהלות בו היא כבחשבון פרטי רגיל.

 

 

3.אין לקבל טענת המערערת בדבר "תשלום כפול"

המערערת טוענת כי משפחתה פנתה לספקים שונים על מנת לשלם התשלומים השונים ומוסיפה וטוענת כי נאלצה לשלם "תשלום כפול" – הן לספקים והן למשיב.

 

אין מקום לקבל הטענה בדבר "תשלום כפול" וזאת בשל שניים:

 

  • ראשית – טענת התשלום הכפול, במלוא הכבוד, אינה נכונה. ודוק – משהעבירה משפחת המערערת תשלום לספק, הרי ממילא היה עליו להשיב להם השיק וזה לא היה מוצג בסניף המשיב. נכון הוא שהמערערת טוענת כי משפחתה נדרשה להעביר תשלומים "במזומן" ומכאן ניתן להבין שנאלצה להקדים תשלומים שנפרסו וגובו בשיקים. ואולם – הקדמת התשלום אינה בגדר "תשלום כפול" אלא אך מעלה קושי תזרימי, קושי שאינו הגנה בענייננו ועל כך יפורט להלן;

     

  • שנית – ככלל טענה בדבר קושי כספי, תשלום כפול או טענות מעין אלה אינן טענות המביאות לגריעת שיקים ממנין שיקים מסורבים בהתאם לחוק. סעיף 10 לחוק מתייחס לסיבות שונות המאפשרות גריעת שיקים מרשימת שיקים מסורבים. קושי כספי אינו אחד מסיבות אלה.

     

    זאת ועוד - גם אם נתייחס לרשימה המופיעה בסעיף 10 לחוק כרשימה "לא סגורה" וככזו הניתנת להרחבה בש"א 158233/03, קבוצת לב אופיר נ' בנק המזרחי וכן בש"א (חי( 6652/06, דורון אטיאס נגד בנק יהב וכן ר' מאמרו של כב' השופט יצחק עמית, חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981, הפרקליט מד ע"מ 449, בע"מ 475) – הרי עדיין מהות החריגים כולם נעה סביב סיבות טכניות, או כשל מעשי שנפל בניהול החשבון ולכל היותר מצבים בהם ללקוח בנק היה "יסוד סביר להניח" כי שיק מסויים יכובד.

     

    קשיים תזרימיים וכן קושי כלכלי גורף אינם כאלה המהווים "הגנה" ללקוח בנק שחשבונו הוגבל. ההיפך הוא הנכון – מטרת החוק היא להגן על ציבור מקבלי השיקים ומשכך, דווקא כאשר אדם נקלע לקשיים כספיים ושיקים שמשך לא מכובדים – דווקא אז יש להפעיל הוראות החוק ולהגביל חשבונו.

     

    4.אין לקבל טענה בדבר הסכמות קודמות עם המשיב

    המערערת מעלה, בשפה רפה וראויה לנסיבות, טענה לפיה המשיב אישר לה בעבר חריגות ממסגרת האשראי. אכן, לעתים קיימת מסגרת הסכמית בעל פה בין צדדים ולעתים אישורי בנק לחריגה מאשראי עשויים להוות בסיס להנחה עתידית לפיה שיקים מסוימים יכובדו.

     

    עם זאת בענייננו המערערת מפנה למקרים שאירעו לפני פגישותיה בסניף המשיב ועוד בטרם התחוור למשיב כי המערערת הפכה את חשבונה הפרטי המסגרת לניהול חשבונה העסקי של משפחתה.

     

    משהתקיימו הפגישות בסניף המשיב ידעה כבר המערערת לדעת כי אינה יכולה להתבסס על התנהלות עבר של הבנק. ידיעה זו מאיינת כל טענה לפיה חריגות אשראי שאושרו בעבר הביאו אותה לסבור שהשיקים שהוצגו אכן יכובדו. להרחבה לענין זה ר' גם ברע"א 10683/07 מטאניס מיכאל חב' לבניין ועב' אבן בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (23/12/2007).

     

     

    5.אין לקבל הערעור מטענות שעיקרן "מטעמי צדק"

    אין לקבל טענה דין הערעור להתקבל בשל "טעמי צדק". ב"כ המערערת הפנה לעניין זה אל עש"א (קר') 24328-07-17, ואכד עאמר נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (מיום 9/10/17) ופסקי דין שאוזכרו בו.

     

    אין להתעלם מאופיו המיוחד של הליך בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי. ברגיל מכריע בית המשפט בהליך אזרחי בין טענותיהם של שני צדדים נצים וכן שוקל לצד ההכרעה גם שיקולי מדיניות שיפוטית ושיקולים הנלווים למחלוקת שהובאה להכרעה. לעומת זאת – בהכרעה בהליך בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי על בית המשפט לשוות לנגד עיניו ראשית וראשונה את ציבור מקבלי השיקים הנפגע מחילול השיקים.

     

    תכלית החוק היא התמודדות עם מושכי שיקים ללא כיסוי אשר גורמים "לנזק בתחום הכלכלי ואף במישור החברתי – מוסרי" (ה"ח תש"ם 250). תכלית זו מטילה על בית המשפט חובה לשמור על "מטרה ציבורית המתאימה לרעיונות העיקריים של המשפט הציבורי – דאגה לאינטרסים החשובים לחברה כולה (מצב כלכלי, מצב מוסרי – חברתי)" ור' אליהו בן טובים ומנחם פסטרנק, חוק שיקים ללא כיסוי – מתן כח שלטוני ושיקול – דעת לבנקים, במצב של ניגוד עניינים ובלא בקרה הולמת", משפט וממשל ו', תשס"א בע"מ 199. להרחבה ר' גם יצחק עמית, חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981, הפרקליט מד (תש"ס) 449.

     

    כל תכליתו של החוק על הוראותיו מלמדת כי "החוק לא נועד לממש מטרות פרטיות של אנשים מסויימים, אלא מטרות של כלל הציבור שלפיהן שיקים יהיו אמצעי – תשלום אמין יותר" [מאמרם של בן טובים ופסטרנק הנזכר לעיל ור' גם רע"א 9162/04,    הרב משה אברהם סורוצקין נ' בנק לאומי לישראל בע"מ  (5.12.2004)וכן רע"א 9374/04 אי.אנד.ג'י.מערכות מתקדמות למורה נהיגה בעמ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ מיום 11/11/2004)].

     

    במצב בו על בית המשפט להכריע כשלנגד עניין טובת הציבור כולו, הרי אין מקום לקבל טענות "מן הצדק" הנוגעות למערערת או למשיב וליחסים ביניהם. שאלת ה"צדק" יהא משמעו של מונח זה אשר יהא, קשה גם כך להכרעה. בוודאי קשה שאלה כזו להכרעה כאשר היא מושמעת בהליך בין שני צדדים כאשר המערערת עותרת למעשה לכך שיישקלו אך ורק "שיקולי הצדק" הרלוונטים לעניינה ותוך התעלמות משיקולי הצדק לציבור.

     

    כלל הוא כי "בית משפט אינו חופשי לעשות צדק כראות עיניו. עליו לעשות צדק במסגרת הדין" תצ (מרכז) 30028-04-11‏, איל יצחקי נ' מגדל חברה לביטוח (מיום 26/11/2016). "הדין" – בענייננו לא מתיר לבית המשפט להקל דווקא עם המערערת וזאת על חשבון האינטרס הציבורי שהוא עיקר תכליתו של החוק.

     

     

    6.לצד כל האמור לעיל יש לקבל הערעור, בחלקו, בשל הוראות סעיף 10(א)(4) לחוק

    לאחר הפגישה עם סניף המשיב החלה משפחתה של המערערת, לדבריה, בפניה לספקים ובניסיונות למנוע הצגת השיקים בחשבון המערערת.

     

    למרבה הצער פקד את המערערת משפחתה אסון. אביה של המערערת נפל למשכב, אושפז ביום 3/3/2018 עקב אירוע מוחי ונותר מונשם ומורדם עד למותו כחודש מאוחר יותר, ביום 6/4/2018.

     

    בתקופה שבין 2/3/18 ועד 5/3/2018, היא התקופה הקריטית של תחילת גסיסת האב סורבו בחשבונה של המערערת 7 (שבעה) שיקים.

     

    אני מקבל טענת המערערת כי בתקופה זו היתה סמוכה למיטתו של האב. במקרה זה כאשר המערערת וכן משפחתה סמוכה למיטת אביה הגוסס וכאשר אותו אב גוסס ומשפחתה של המערערת היו אלה שפעלו מול ספקים למניעת הצגת השיקים – הרי קמה הוראת סעיף 10 (א)(4) לחוק המתייחסת למצבים בהם סורבו שיקים כאשר "נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה...".

     

    נכון הוא שאביה המנוח של המערערת אינו "לקוח" הבנק בחשבון שהוגבל, אך בפועל נבצרה האפשרות לטפל בשיקים שכן המטפל בענין זה שכב על ערש דווי ומת. גם ביתו, המערערת לקוחת הבנק, נמצאה בסמוך אליו ומשכך מתקיימת תכלית סעיף 10(א)(4) אותה יש לפרש במקרה זה ולא כ"רשימה סגורה". יודגש כי לא כל מקרה בו לקוח יישב לצד מיטת חוליו של קרוב משפחה יצמיח הגנה מפני הגבלת חשבון. ואולם צירוף הנסיבות בהם השיקים שהוצגו לפרעון היו בטיפולו של האב והמשפחה יחד עם האירוע הפתאומי והמוות המהיר כאשר שבעה שיקים סורבו במועד הקריטי לאירוע או בסמוך לכך – אלה מביאים לקביעה לפיה יש לגרוע מרשימת השיקים המסורבים את שבעת השיקים שסורבו בין המועדים 2/3/18 ועד 5/3/18.

     

     

    7.סוף דבר

    לאור האמור בסעיף 6 לעיל יש לגרוע מרשימת השיקים המסורבים את השיקים הבאים:

     

    (א)שיק מס' 0080000044;

     

    (ב)שיק מס' 0080000078;

    (ג)שיק מס' 0080000016;

     

    (ד)שיק מס' 0080000039;

     

    (ה)שיק מס' 0080000045;

     

    (ו)שיק מס' 0080000046;

     

    (ז)שיק מס' 0080000038.

     

    בנסיבות הענין אין צו להוצאות. הפיקדון שהופקד יושב לידי המערערת באמצעות בא כוחה.

     

    ניתן היום, כ' סיוון תשע"ח, 03 יוני 2018, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ