אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גמא שיווק ופתרונות פיננסיים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ

גמא שיווק ופתרונות פיננסיים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ

תאריך פרסום : 16/07/2018 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום אשקלון
12858-12-17
03/07/2018
בפני השופט:
עידו כפכפי

- נגד -
מערערת:
גמא שיווק ופתרונות פיננסיים בע"מ
עו"ד אסף אדרי
משיב:
בנק הפועלים בע"מ
עו"ד אדם לב
פסק דין
 

החלטה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א - 1981

 

1.המערערת הגישה ערעור לפי סעיף 10 (א) לחוק שיקים ללא כיסוי במסגרתו ביקשה לגרוע מהודעת ההגבלה שלושה מתוך עשרת השיקים המסורבים בחשבון. החשבון הוגבל בהודעת הגבלה מיום 21.11.17 לתקופות מיום 7.12.17 ועד ליום 7.12.18. לפי הודעת ההגבלה בין 2.12.16 ועד ליום 19.11.17 חזרו בחשבון 10 שיקים ולכן הוגבל החשבון.

 

בהחלטה מיום 7.3.18 בדיון אליו לא התייצבה המערערת הבהרתי כי אין בסיס לטענה לגריעת שני השיקים מיום 2.12.16 שהוצגו לפירעון יותר משנה לפני תקופת ההגבלה לפי ההודעה, 7.12.17. לאחר שבוטלה ההחלטה במעמד צד אחד שדחתה את הערעור, המערערת זנחה טענתה ביחס לשיקים אלו והדיון עוסק בבקשה לגריעת שיק אחד, מספר 010242, בסך 8,000 ₪ שהוצג לפירעון ביום 4.9.17 (להלן: השיק).

 

טענות המבקשת מתייחסות לעילת הביטול בסעיף 10 (א)(3) לחוק. לטענתה היה לה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על המשיב לפרוע את השיק מכוח הסכם עם הבנק. לטענתה המשיב נהג להמתין יום למחרת הצגת שיקים לפירעון עד להפקדת כספים או המחאות לחשבונה, וזאת כדי שתוכל לפרוע את השיקים שהביאו את החשבון לחריגה ממסגרת האשראי. לטענתה בעיון מדפי החשבון עולה קיומו של נוהג זה. עוד נטען, מפי מנהל המערערת גבריאל אבוטבול, כי ההסכמות היו כי במקרים בהם מופקד שיק לפירעון ובמקביל מופקד על ידי המערערת שיק לפקודתה, לא יסורב השיק אם הסכומים משאירים את החשבון ביתרת זכות. עוד נטען כי הבנק התחייב ליצור איתו קשר במקרה של חריגה ולאפשר לו להפקיד את הסכומים הנדרשים, עד ליום עסקים אחד מיום פירעון השיק שהוצג.

 

ביחס לשיק הנדון נטען כי ביום 5.9.17 הפקיד במכונה שיק בסך 7,000 ₪ לפקודתו של המנהל וכן הפקיד מזומן בסך של 650 ₪, אשר שילוב סכומים אלו היה אמור להביא את החשבון ליתר זכות בסך של כ- 112 ₪. כשנודע לו להפתעתו כי השיק סורב, הגיע לבנק ושם הופקד ללא שינוי אותו שיק לזכותו בסך 7,000 ₪ והשיק שסורב הופקד בשנית וכובד. על רקע טענות אלו טוענת המערערת כי היה לה יסוד סביר להניח כי השיק יכובד ומטיעוניה עולה כי למעשה השיק לא כובד גם מחמת טעות של הבנק.

 

המשיב טען כי לא היה סיכום לעניין כיבוד שיקים שבמועד הצגתם בחשבון אין יתרה מספקת. ביחס לשיק הנדון נטען אי אמנם הופקד שיק בסך 7,000 ₪ בחשבון המערערת, אולם לא נקלט מאחר ולא היה תקין לאור פער בין שם המוטב לשם בעל החשבון. לכן סבור המשיב כי אין מקום לגריעת השיק ממניין השיקים המסורבים.

 

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

2.בית המשפט העליון קבע כי ככלל, הגישה הראויה לנושא השיקים ללא כיסוי צריך שתהא מחמירה. (ראה, ע"א 9162/04 סורוצקין נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, 5.12.04). הטענה של יצירת הסכם מכללא בהתנהגות מכוחו טוען הלקוח כי היה על הבנק לפרוע את השיקים בחריגה מאשראי הינה טענה שכיחה, אולם קשה להוכחה, שעה שאין די בפירעון אקראי של שיק זה או אחר כדי להוכיח קיומה של חובה מצד הבנק להמשיך ולפרוע שיקים אחרים.

 

ברע"א 10683/07 מטאניס מיכאל חב' לבניין ועב' אבן בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, 23.12.07, מפנה כב' השופט א' רובינשטיין למאמרו של כב' השופט י' עמית:

"להוכחת שינוי של הסכם האשראי שבכתב נדרש דפוס התנהגות מתמשך בין הבנק לבין הלקוח – להבדיל מהתנהגויות אקראיות, שאין ביניהן חוט מקשר (ההדגשה הוספה – א"ר). החזרת שיקים על-ידי הבנק בעבר היא כשלעצמה יכולה לסתור את טענת הלקוח, כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים. העובדה, כי בעל החשבון 'נזכר' רק לאחר קבלת הודעת ההגבלה להעלות את הטענה, שמסגרת האשראי שונתה, עלולה להיות לו לרועץ בהוכחת טענתו... שיקולי הבנק לאפשר חריגה ממסגרת האשראי הם שיקולים עסקיים טהורים, שבבסיסם היחסים עם הלקוח הספציפי... זכותו של לקוח, הפועל בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת, נופלת מזכותו החוזית על-פי הסכם המסגרת להקצאת אשראי. העובדה, שהבנק הסכים בעבר לסטייה מעבר לאשראי המאושר אינה מלמדת, כשלעצמה, על חובה להמשיך לעשות כן בעתיד ולתמיד. אין בה, כשלעצמה, כדי לשמש בסיס לקיומו של יסוד סביר להניח, שהיתה חובה על הבנק לפרוע שיקים, גם כאשר יש חריגה ממסגרת האשראי" (בעמ' 470-469, וראו האסמכתאות שם; כן ראו יובל אזני שיקים ללא כיסוי – כרך ב' (2003) 441-436 (להלן אזני): "העובדה שהבנק פורע מעת לעת שיקים מעבר למסגרת האשראי, אינה יכולה ליצור מציאות אובייקטיבית אפילו בתודעתו הסובייקטיבית של הלקוח, כי הסכם האשראי שונה או כי נוצר הסכם אשראי חדש" (בעמ' 436)).

(יוער כי באותו עניין שם שלח הבנק למערערת מכתב אזהרה לבל תפקיד כספים יום לאחר מועד הפירעון).

למרות הלכות ברורות אלה, במקרים בהם יש חוט מקשר בין התנהגות הבנק או כיבוד עקבי של שיקים למרות חריגה ממסגרת האשראי, יש להבהיר מדוע חזר שיק מסוים (השווה ה"פ (פ"ת) 1003/02 ברלינסקי נ' בנק אוצר החייל בע"מ, 28.2.02).

 

הנוהג בין הצדדים

3.בניגוד לנטען בכתב התשובה של הבנק, בדיון אישרה למעשה נציגת הבנק, גב' ענת הרמלין, כי בפועל נהגו הצדדים באופן שניתנה למערערת האפשרות להפקיד כספים יום לאחר הצגת השיק לפירעון ואם הייתה יתרה מספיקה ביום הערך, עקב ההפקדות למחרת, לא היו מחזירים את השיק מסיבת אין כיסוי מספיק (אכ"מ). למרות שטענה כי מדובר בהתנהגות של לפנים משורת הדין מצד הבנק, אישרה למעשה כי הדבר חזר על עצמו פעמים רבות (עמ' 7 לפר').

 

בחקירתה עלתה לראשונה האבחנה בין הפקדות מזומנים למחרת הצגת השיק לפירעון לבין הפקדת שיק לזכות המערערת, ונטען כי במקרים בהם כיבד הבנק שיקים שהביאו את החשבון לחריגה, היה זה רק עם הפקדת מזומן למחרת. עוד עלתה שאלה ביחס לזהות המוטב בשיקים שהופקדו לטובת חשבון המערערת. העדה אישרה כי השיק בסך 7,000 ₪ לטובת המערערת הופקד בשנית וכובד, לשיטתה מחמת טעות אנוש.

 

עוד העידה פקידת הבנק, גב' חן שלום, שאישרה כי לאחר שפנה אליה מנהל המערערת איתרו את השיק שהפקיד בסך 7,000 ופקידה אחרת הפקידה אותו שוב , בטעות, ללא הסבה כדין בגב השיק. בעדותה הבהירה כי הבנק לא מתחייב להודיע למערערת על כל שיק שחוזר ואין לו יכולת טכנית לעשות כן.

 

מהראיות עולה כי למרות התכחשות הבנק, היה בין הצדדים נוהג לפיו, בניגוד לזכות הבנקאית לסרב כיבוד שיק אם אין יתרה מספקת ביום ההצגה לפירעון, נהג הבנק לאפשר למערערת להפקיד עד למחרת כספים כדי שיכסו את החריגה בחשבון. מעיון בדפי הבנק שצורפו לערעור ולסיכומים, עולה באופן ברור כי כאשר בוצעו הפקדות יום למחרת הצגת שיקים לפירעון שהביאו את החשבון ליתרת חובה, וההפקדות העבירו את החשבון ליתרת זכות, לא סורבו השיקים.

 

לאור נוהג זה, עוברת השאלה שבמחלוקת לעניין היישום.

 

4.מהתנהגות מנהל המבקשת ברור כי הבין כי הבנק נוהג לאפשר לו להפקיד למחרת יום הצגת שיק לפירעון, גם שיקים לפקודת המערערת שיופקדו לזכותה בחשבונה. כך נהג גם ביום 5.9.17 עת הפקיד לחשבון 650 ₪ וכן הפקיד שיק בסך 7,000 ₪ במכונה. אין מחלוקת כי כבר למחרת שנודע למנהל המערערת כי השיק סורב, התייצב בבנק ולבקשתו הופקד שנית השיק בסך 7,000 ₪ לחשבון והשיק שסורב הוצג בשנית לפירעון וכובד.

 

בנסיבות אלו, אין הבנק רשאי להישמע בטענות של טעות כי השיק בסך 7,000 ₪ הופקד בשנית בטעות. מהראיות עלה כי הבנק לא הקפיד על הנהלים לפיהם שם המוטב בשיק אמור להיות זהה לשם בעל החשבון, ונהג בגמישות רבה בעניין זה.

 

המערערת הציגה, במסגרת בקשתה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, העתקים של מספר שיקים המשוכים לפקודת גמא ביטוחים או לפקודת אבוטבול גבריאל – ג.מ.א ואשר כובדו בחשבון המערערת. השיק בסך 7,000 שלא זיכה את החשבון והופקד בשנית היה לפקודת גבריאל אבוטבול. אמנם אין בשיק זה דמיון לשם המערערת, אולם פקידי הבנק ידעו היטב מי הוא מנהל המערערת ועובדה כי אישרו הפקדת שיק זה לחשבונו.

 

למרות שאין בידי לקבל את טענת המערערת כי הייתה על הבנק חובה להודיע לה על כל שיק שמופקד הגורר יתרת חובה בחשבון, עולה ממכלול ההתנהלות כי בגין השיק הנדון היה למערערת יסוד סביר להניח כי די בהפקדת השיק בסך 7,000 ₪ במכונה והמזומן, כדי שהשיק לא יסורב.

 

מהתדפיסים שצורפו לסיכומים עולה כי בניגוד לטענת הבנק, נהג הוא לעיתים לכבד שיקים שהביאו את החשבון ליתרת חובה, גם אם למחרת הצגתם הופקדו לזכות המערערת שיקים, ולא רק מזומן. אמנם הזיכוי ביום ההצגה הוא זמני, עד חלוף 3 ימים, אולם מעיון בתנועות החשבון לימים 22.2.17, 26.4.17, 15.5.17 מלמד כי הבנק הסתפק בהפקדת שיק לטובת החשבון ולאו דווקא בהפקדת מזומן.

 

סוף דבר

5.עלה בידי המערערת להוכיח כי ביחס לשיק מספר 010242 בסך 8,000 ₪ לפירעון ביום 4.9.17, הופקדו למחרת הצגתו לפירעון כספים ושיק בחשבון שעל בסיס התנהגות הצדדים היה לה יסוד סביר להניח כי יש על הבנק חובה לכבד את השיקים.

על כן אני מורה על גריעת שיק זה ממניין השיקים המסורבים.

 

במקרה הנדון, היה על המערערת לוודא כי השיק שהפקידה בסך 7,000 ₪ אמנם זוכה בחשבון. שעה שהבנק אישר הפקדת אותו שיק ללא שינויים, לא יכול להישמע בטענה כי הופקד בטעות. נסיבות העניין בהן עולה כי המערערת מקפידה לעמוד בסיכום ומפקידה כספים לכיסוי שיקים שמציגה לפירעון, אין הצדקה להגביל את חשבונה. בנסיבות העניין ומאחר והמערערת מהלכת על חבל דק בכל הנוגע לעמידה במסגרת האשראי, שלא ניתנה לה, אין צו להוצאות.

 

ניתן היום, כ' תמוז תשע"ח, 03 יולי 2018, בהעדר הצדדים.

Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ