ערר 5511/14

1.        לפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 13.8.2014 (מ"ת 8005-05-14, סגן הנשיא א' אברהם). בהחלטתו הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו של המשיב למעצר בית בתנאים מגבילים.

רקע והליכים קודמים

2.        ביום 7.5.2014 הוגש נגד המשיב ואדם נוסף (להלן: הבגיר) כתב אישום המייחס להם עבירות של חבלה בכוונה מחמירה (לפי סעיף 329(א)(1)-(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)), קשירת קשר לביצוע פשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין) והחזקת סכין שלא למטרה כשרה (לפי סעיף 186 לחוק העונשין). בזמן ביצוע העבירות היה המשיב קטין. לפי כתב האישום, המשיב חשד כי אדם שניהל קשר רומנטי עם אחותו (להלן: המתלונן) פגע בה ובאחות נוספת שלו. על רקע זה, החליטו המשיב והבגיר לפגוע במתלונן. לצורך כך, השניים הצטיידו בסכין, שהוחזקה על-ידי המשיב, ובגז מדמיע, שנישא על-ידי הבגיר. הם הגיעו לביתו של המתלונן, ושם הבגיר אחז בו בעוד המשיב דוקר אותו ומאיים עליו. המתלונן נאבק בתוקפיו, אך לא הצליח להיחלץ בכוחות עצמו. התקיפה פסקה רק בעקבות התערבותו של עובר אורח ששמע את צעקותיו של המתלונן והפריד בינו לבין השניים. כתוצאה מן המעשים נגרם למתלונן פצע בדופן הבטן השמאלית וכן פצע שטחי בעכוז ימין.       

3.        יחד עם הגשת כתב האישום נגד השניים המדינה ביקשה גם לעוצרם עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינם. בדיון בבקשה שנערך ביום 7.5.2014 הסכים בא-כוחו של המשיב לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו וכן לקיומה של עילת מעצר. לצד זאת, הוא ביקש שיוכן תסקיר מעצר בעניינו לשם בחינתן של חלופות מעצר, בשים לב לנסיבותיו האישיות הקשות של המשיב, כפי שיפורט להלן. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, והורה על הכנת תסקיר כאמור.

4.        מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המשיב עלה כי נסיבותיו האישיות הן קשות מאד. מבלי להרבות בפרטים, יצוין כי מתסקיר המבחן עולה שהמשיב וחמישה מבני משפחתו היו מעורבים בתאונת דרכים קטלנית לפני מספר שנים. כתוצאה מהתאונה נהרגה אמו של המשיב, ואביו הפך לנכה. התאונה ותוצאותיה השפיעו באופן משמעותי על מצבו הנפשי של המשיב. שירות המבחן המליץ אפוא לשלב את המשיב, אם יביע נכונות לכך, במסגרת מוסדית חוץ-ביתית. ביום 15.5.2014, על יסוד האמור בתסקיר ונוכח הסכמתו של המשיב להשתלב במסגרת מוסדית חוץ-ביתית, הורה בית המשפט המחוזי על הכנת תסקיר מעצר משלים, שיבחן את האפשרות לשלב את המשיב במוסד טיפולי.

5.        תסקיר משלים הוכן כאמור. מסקנותיו של שירות המבחן היו שיש לשוב ולבחון את עמדותיו של המשיב ואת רצונו להשתלב במסגרת חוץ-ביתית. בדיון שנערך ביום 25.5.2014, ונסב על מסקנות התסקיר המשלים, הציע בא-כוחו של המשיב כי המשיב ישוחרר למעצר בית בבית מעסיקו ביבניאל. בא-כוחו של המשיב הבהיר כי המשיב מסכים להשתלב במסגרת מוסדית, אך הדגיש כי קיים חשש ששהותו במסגרת כזו תשפיע עליו לרעה. בא-כוחו של המשיב הוסיף, כי מכל מקום, החלופה שהוצעה בדיון היא חלופה ראויה עד שיוכרע האם ישולב המשיב במסגרת של מוסד טיפולי. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו זו של בא-כוחו של המשיב, בשים לב למסוכנות הנשקפת מהמשיב. בהמשך לכך, הורה בית המשפט המחוזי על השלמת בדיקתו של שירות המבחן לצורך בחינת שילובו של המשיב במסגרת חוץ-ביתית.

6.        ביום 6.7.2014 הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר במסגרת המוסד הטיפולי "בית זיו", בהתאם להמלצת שירות המבחן. הוא קבע כי המשיב ישהה במוסד בתנאים של מעצר בית מלא. בהמשך לכך, בהחלטה מיום 13.7.2014, התיר בית המשפט המחוזי למשיב לצאת מן המוסד במסגרת פעילויות שטח מטעם המוסד או לצורך טיפולים רפואיים.

7.        ביום 4.8.2014 הוגשה בקשה דחופה לעיון חוזר בתנאי מעצרו של המשיב מטעם שירות המבחן, ובמסגרתה הוגש גם תסקיר מעצר נוסף בעניינו. שירות המבחן הצביע על כך שבמהלך החודש שבו שהה המשיב במוסד בית-זיו הוא התנהג בצורה כוחנית כלפי נערים אחרים שגרים בו וכלפי אנשי הצוות. עוד צוין כי ביום 23.7.2014, עת יצא המשיב לטיפול בקופת חולים, הוא גנב טבעת מרופאה שטיפלה בו. שירות המבחן ציין כי המשיב החליט על סיום דרכו במוסד, ואף ארז את חפציו לשם כך. כמו כן, הוא הוסיף כי גם אנשי המוסד סבורים שאין בידם לסייע לו ומבקשים לסיים את שהותו שם. ביום 5.8.2014 הגישה המדינה בקשה לעיון חוזר במעצרו של המשיב. בבקשה זו צוין כי ביום 4.8.2014 נעצר המשיב לאחר שנתפס מעשן סמים במוסד בית-זיו, והוחלט על הרחקתו משם לאלתר. כעת מוחזק המשיב במתקן הכליאה צלמון.

8.        ביום 11.8.2014 הוגש תסקיר מבחן משלים בעניינו של המשיב, כפי שהורה בית המשפט המחוזי. שירות המבחן התרשם כי המשיב זקוק לטיפול במסגרת חוץ-ביתית, הגם שהניסיון לעשות כן במוסד בית זיו לא צלח, וכי בינתיים מצבו אף הורע. שירות המבחן ציין כי חלופת מעצר בדמות מעצר בית בבית דודתו של המשיב בראשון לציון היא חלופה ראויה, הגם שהיא בעלת עדיפות נמוכה בהשוואה לאפשרות של שילוב במוסד טיפולי אחר. על כן, תסקיר המבחן כלל גם הצעה לקבוע למשיב ראיון קבלה במוסדות "מלכישוע" או "רטורנו".