ערר על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המואשם בהחזקת שני רובי ציד-נדחה

ערר זה, עניינו החלטת בימ"ש קמא להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים על בסיס כתב האישום שהוגש בעניינו, בו מואשם בהחזקת שני רובי ציד.

תחילתו של כתב אישום זה בפעילות יזומה של צה"ל באזור דורא, במהלכה נורו מספר יריות אל עבר הכוח, אשר השיב באש ופתח בסריקות, במהלכן נתפסו באזור הבית בו שהה העורר מספר כלי נשק, במיוחד, בסמוך לבית, שני רובי הציד נשואי כתב האישום. כתוצאה מכך, נעצר העורר.

בחקירתו הכחיש העורר כל קשר לכלי הנשק, וציין כי הוא ישן בבית נטוש במטרה לשמור על הצאן השייך ל סעיד שריף. לאור זאת, זומן סעיד לחקירה. בחקירתו מסר סעיד גרסא שונה מזו של העורר, לפיה העורר הוא שותפו בצאן והבית בו נתפס, שייך לו. העד אף מסר כי רובי הציד הובאו למקום על ידו לפני כשנה. העד ציין שהעורר מודע לקיומם של כלי הנשק והיה אמור לעשות בהם שימוש נגד גנבים.

על רקע האמור, הורה בימ"ש קמא על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים. עוד מן הראוי לציין כבר בשלב זה, כי אף סעיד נעצר עד תום ההליכים בגין אשמה דומה.

הסנגור מלין על החלטה זו של בימ"ש קמא. לדעתו, שגה ביהמ"ש כאשר ייחס החזקת כלי הנשק לעורר, שכן אלה שייכים ל סעיד, שהוא הבעלים של הבית ושל כלי הנשק, ולא לעורר, שלא ידע על קיומם. עוד טען הסנגור כי העורר הינו רועה צאן בן 45, בעל עבר נקי, המפרנס 16 נפשות, וכיום אף את משפחתו של סעיד שנעצר. על כן, בנסיבות תיק זה, מן הראוי היה להורות על שחרורו בתנאים.

התביעה הצבאית התנגדה לערר תוך שסמכה את ידיה על החלטת בימ"ש קמא.

דין ערר זה להדחות. אין כל ספק כי משידע, לכאורה, העורר על קיומם של כלי הנשק, ומשהייתה לו שליטה עליהם, יש לראותו כמי שהחזיק בהם.

עמדנו לא אחת על עילות המעצר המתעוררות ככלל בעבירות הנוגעות להחזקת אמצעי לחימה. כן קבענו כי בנסיבות מיוחדות יהיה מקום להורות על שחרור. עם כל ההבנה לנזק הנגרם למשפחת העורר כתוצאה ממעצרו, איני סבור כי די בנסיבה זו על מנת להצדיק סטייה מן ההלכה ושחרור העורר. כן אציין כי לא מצאתי שוני בין עניינו של העורר לבין זה של חברו סעיד.

לנוכח האמור, הנני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 15 באוגוסט 2007, א' באלול התשס"ז, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

משנה לנשיא

רמ"שית: ער