ערר על ההחלטה לעצור עד תום ההליכים חבר פעיל בארגון הגי'האד האיסלאמי -נדחה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שורה של עבירות, שעניינן חברותו בג'האד האיסלאמי, פעילותו בארגון זה, קשירת קשר לרכישת אקדח, אשר לא יצאה אל הפועל עקב מכירו הגבוה של כלי הנשק, וחברותו בקבוצה שהחזיקה בשני אקדחים.

על רקע האמור, ביקשה התביעה הצבאית את מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בית משפט קמא, בדוחתו את בקשת התביעה, קבע כי אחיו של המשיב, שהופלל בחברות ופעילות בנסיבות דומות יחד עימו, שוחרר ע"י ביהמ"ש. כן ציין ביהמ"ש כי לא מצא ראיות הקושרות את המשיב לעבירות הנשק.

התביעה אינה משלימה עם החלטה זו. לדעתה, לא נפרס בפני בימ"ש קמא מלוא חומר הראיות אשר היו קיימות בתיק התביעה. ראיות אלה קושרות במפורש את המשיב לקשירת הקשר לרכוש אקדח, ולחברות בקבוצה אשר חטפה תושב האזור על רקע בעיות מוסר. לגישת התביעה, באלו נבחן מקרהו של המשיב מעניינו של אחיו. על כך הוסיפה התביעה כי אם בקשר לאחי המשיב נתעוררה שאלת משך חברותו לאור הפסקת הפעילות, בכוחם של מעשיו העדכניים של המשיב להשליך אף על הקביעה כי חברותו נמשכה עד יום מעצרו.

ב"כ המשיב ביקש להותיר את החלטת בימ"ש קמא על כנה. לגישתו, גם עפ"י ראיות התביעה המשיב לא היה מעורב בפעילות מאז שנת 2003. עניין החברות בקבוצה הינו אזרחי לחלוטין ואין בו ללמד על מסוכנות כלשהי. על כך הוסיף הסנגור כי מרשו נכה והוא סובל ככל הנראה מפיגור שכלי.

דין ערר זה להתקבל.

אכן, ככל שניתן להבין מפרוטוקול הדיון ומההחלטה בבימ"ש קמא, הוטעה ביהמ"ש לחשוב שאין בידי התביעה ראיות הקושרות את המשיב למיוחס לו לפרטי האישום 3 ו-4, אך לא היא. המשיב הופלל באופן ברור ע"י עד התביעה מס' 2 גם בקשירת קשר לקניית אקדח, וגם בחברות בחולייה, ואף בהחזקה קונסטרוקטיבית של שני אקדחים אשר שימשו את המשיב וחבריו עת תכננו לחטוף אדם.

מסכים אני עם עמדת התביעה כי מעשים אלה, הגם שאינם קשורים באופן ישיר לחברות ופעילות המשיב בג'יהאד האסלאמי, יכולים ללמד על מסוכנות, אשר נעדרה, ככל הנראה, בעניינו של אחי המשיב.

מסיבה זו יש מקום להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים מבלי שייווצר מצב של אפליה פסולה.

לנוכח האמור, פטור אני מלבחון האם בנסיבות מקרה זה חלה חזקת החברות (ראה עד"י איו"ש 56/00 קוואסמה נ' התוב"ץ) כך שיש לראות את המשיב כמי שהיה חבר עד יום מעצרו, או שמא כקביעת נשיא בימ"ש זה, חל כרסום בחזקה (ראה ע"מ 4000/07 התוב"ץ נ' עטייה).

לאור האמור מתקבל הערר. המשיב ייעצר עד תום ההליכים.

בשולי החלטתי אדגיש כי טענת הסנגור לפיה סובל המשיב מנכות נפשית מן הראוי שתיבדק. אולם משלא השכיל הסנגור להניח לפניי ולו בדל של ראייה העשויה לרמוז על בעיה כאמור, לא היה בידי לתת לה משקל בעת כתיבת החלטה זו. על כן, טוב יעשה הסנגור אם לקראת הקראת כתב האישום יבחן טיעון זה, ובמידת הצורך יבסס אותו כדבעי.

ניתנה היום, 24 באוקטובר 2007, י"ב במרחשוון התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

משנה לנשיא

רמ"שית: עג+גו