ערר על האכרת מעצרו של העורר ב-21 ימים נוספים

בתאריך 21.10.07 ומשעתרה משטרת ישראל להארכת מעצרו של העורר ב-21 ימים נוספים, התקבלה בקשה זו על דעת בימ"ש קמא, והוא האריך את מעצרו, כמבוקש. כבר בפתח ההחלטה, יש מקום לציין כי ההחלטה אינה מנמקת את הטעמים להארכת המעצר, מלבד העובדה אשר צוינה על ידי ביהמ"ש כי  "לאור החומר בפני, אין מנוס מלהורות..."

טעמה של הסנגוריה ביחס לערר זה ברורים. העורר עצור תקופה ארוכה, החקירה בעניינו הושלמה זה מכבר ובוודאי כי בנסיבות הקיימות, כך לדעת הסנגוריה, היה מקום לקצר את תקופת המעצר ולהעמידה לביקורת שיפוטית. לפיכך, דורשת הסנגוריה לבטל את החלטת ביהמ"ש ולהורות על שחרורו המידי של העורר.

מאידך, הגישה התביעה, הצבאית דו"ח מפורט בדבר החשדות המיוחסים לעורר, ההתקדמות בחקירה והתוכנית לסיומה במהלך הזמן.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בדו"ח החסוי שהונח בפניי, השתכנעתי כי נפל חשד על העורר כי עבר עבירות חמורות המחייבות בירור יסודי, השתכנעתי כי תוכנית החקירה תביא את כוחות הביטחון לבירור החשד ולחשיפת האמת. יחד עם זאת, מצאתי טעם בדברי הסנגוריה בדבר הצורך בביקורת תכופה של ביהמ"ש ולפיכך, החלטתי לקצר במקצת את המעצר.

אשר על כן, ותחת החלטתו של בימ"ש קמא אני קובע כי העורר ייעצר לתקופה של 17 יום. למען הסר ספק, תמנה תקופה זו מיום 21.10.07.

ניתנה היום, 31 באוקטובר 2007, י"ט בחשוון התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

השופט

רמ"שית: מפ