אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערר נגד ההחלטה לעצור מואשם בחברות ונשיאת משרה באגודת הצדקה האסלאמית בחברון-נדחה

ערר נגד ההחלטה לעצור מואשם בחברות ונשיאת משרה באגודת הצדקה האסלאמית בחברון-נדחה

תאריך פרסום : 24/02/2008 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
4864-07
20/01/2008
בפני השופט:
המשנה לנשיא: סא"ל נתנאל בנישו

- נגד -
התובע:
עאדל אברהים עבד שאכר אלנתשה ת"ז 959151838
עו"ד אחמד ספייה
הנתבע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן שלומי שניידר
החלטה

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו חברות ונשיאת משרה באגודת הצדקה האסלאמית בחברון. בכתב האישום נטען כי, החל משנת 2001 ועד מעצרו, שימש העורר כחבר בוועדה שפעלה במסגרת האגודה, כגזבר האגודה, ואף כחבר במועצת ההנהלה.

עם הגשת כתב האישום, ביקשה התביעה את מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. בימ"ש קמא, שהתרשם מקיומה של תשתית ראייתית מספקת ושל עילת מעצר, קיבל את הבקשה. ביהמ"ש היה ער לשני קשיים מרכזיים בחומר הראיות, עליהם השתיתה הסנגוריה את טיעוניה ולגביהם נפרט בהמשך, אך סבר כי אין בהם לשנות מתוקפן של הראיות.

בערר, חוזרת הסנגוריה ותוקפת את הפירוש שנתן ביהמ"ש לתשתית הראייתית. ראשית, מפנה הסנגור לעובדה כי ראש האגודה, עד התביעה מס' 3, מוסר שהעורר אמנם היה חבר באגודה, אך עזב אותה בשנת 2005. שנית, תוקף הסנגור את מהימנות דבריו של עד התביעה מס' 4, על רקע סתירות שנפלו בינו לבין דברי העד מס' 3.

לאור הדברים האמורים, סבור הסנגור כי אין מנוס מהמסקנה שלכל היותר חברותו של העורר הופסקה בשנת 2005. בעניין זה, מפנה הסנגור להחלטת ביהמ"ש הצבאי לערעורים, בנוגע לשני מעורבים אחרים ששוחררו אף הם מסיבות דומות (ע"מ 4798+4799/07 התוב"ץ נ' דנדיס ואח'). משכך, לדעת הסנגור, לא היה מקום לקבוע כי שחרור העורר עלול לסכן את ביטחון האזור.

התביעה הצבאית סבורה כי ניתוח הראיות אותו ערך בימ"ש קמא מדויק, וכי ממנו עולה חברותו של העורר עד יום מעצרו ומעורבותו בשורה של תפקידים בכירים באגודה. לאור אלה ולאור עברו הפלילי המכביד של העורר, ביקשה התביעה לדחות את הערר.

התשתית הראייתית עליה נסמכת התביעה מורכבת משני עדים מרכזיים. מעדויותיהם של עדים אלה, אין ספק כי העורר היה חבר באגודת הצדקה האסלאמית בחברון.

עד תביעה מס' 3 הינו פעיל בכיר באגודת הצדקה. באמרתו מוסר העד כי העורר היה חבר בהנהלת האגודה. עם זאת, מסייג העד את דבריו בכך שהאנשים שהיו חברי מועצת ההנהלה, שאת שמותיהם פירט וביניהם מנה את העורר, עזבו את האגודה בשנת 2005 לאחר מעצרם. בנקודה זו יוער כי אין מחלוקת שבשנת 2005 העורר לא נעצר.

עד התביעה השני, הוא עד התביעה מס' 4, אף הוא מילא תפקיד באגודה תחת אחריותו של העד מס' 3. עד זה מוסר גם הוא כי העורר היה גזבר אגודת הצדקה, אלא שבעניין זה מפנה, בצדק הסנגור, לדבריו של העד, לפיהם כיום הגזבר הוא אדם אחר. עם זאת, מציין העד כי העורר היה חבר בוועדת הפרויקטים של האגודה. בהמשך, מוסיף העד כי העורר חבר מועצת ההנהלה של האגודה בלשון הווה.

למען השלמת התמונה יש לציין כי שני מעורבים נוספים בפעילות שוחררו על ידי ביהמ"ש קמא, החלטה אשר אושרה בביהמ"ש זה. בבסיס החלטה זו עמדה החולשה הראייתית הנובעת מהבדלי הגרסאות האמורים וגם מהעובדה כי, לנוכח הרשעתם הקודמת של המשבים דהתם, חל ערפול מסוים בשאלה האם העדויות מתייחסות לפעילות עליה כבר נשפטו.

אכן, אחד העדים מוסר במפורש כי העורר הפסיק את חברותו בשנת 2005. אלא שעד נוסף, שאין סיבה בשלב זה לחשוד בדבריו, קושר את העורר לחברות עכשווית במועצת ההנהלה של האגודה. יתרה מזו, אין ספק כי העורר לא נשפט בעבר על פעילות דומה, שכן נשפט לאחרונה בשנת 1996.

לאור האמור נראה כי אין מתקיימים התנאים שהביאו לשחרורם של שני המעורבים הנוספים.

בפנינו מצב בו נגד העורר קיימת הפללה בדבר חברות עדכנית העשויה להתגבש לכדי ראיות המספיקות להרשעה.

אשר על כן, גם אם התשתית הראייתית אינה כליל השלמות, שוכנעתי כי יש בה להוות ראיות לכאורה להוכחת חברותו ופעילותו של העורר בהתאחדות בלתי מותרת עד למעצרו. משכך, אף קמה עילת מעצר.

לאור האמור הנני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 20 בינואר 2008, ז' בשבט התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר החלטה זו לידי הצדדים.


המשנה לנשיא

רמ"שית: שי + עג

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ