ערר לשם אי הארכת מעצרו של העוררבשל הודאתו - פסקדין

העורר בתיק זה נעצר על ידי כוחות הביטחון בתאריך 9.1.09, ומאז הוא נתון בחקירה לנוכח החשד כי היה מעורב בפעילות אסורה ומסוכנת כנגד ביטחון האזור.

בתאריך 13.1.09, ביקשו גורמי החקירה את המשך מעצרו של העורר ובכפוף לתוכנית חקירה מפורטת לצד דו"ח חסוי שהוגש לביהמ"ש, דרשו את מעצרו למשך 22 ימים נוספים. לאחר שעיין בדו"ח הסודי ובתוכנית החקירה, מצא ביהמ"ש לאשר את המשך המעצר, אולם בכל הנוגע לאורך התקופה הורה ביהמ"ש להחזיק בעורר למשך 15 ימים נוספים בלבד.

כאן המקום להדגיש כי העורר נעדר מן הדיון, וזאת לאחר שהמשנה לנשיא, אגב בקשה שהוגשה לקיום הדיון בהעדרו של העורר, מצא כי קיום הדיון בנוכחות העורר עלול לפגוע בחקירה באופן אנוש.  

לטענת הסנגוריה, העורר הודה מיד בכל המיוחס לו, ועל כן, אין מקום להאריך את מעצרו לתקופות ארוכות. על פי טענה זו, יש להשלים את החקירה ולהעביר את הטיפול בעניינו של העורר לתביעה הצבאית ולשקול כלום יש מקום להגיש כתב אישום נגדו או לשחררו. מאידך, דוחה התביעה הצבאית טענות אלו ודורשת מיצוי חקירת העורר לנוכח המידע שהתגבש בעניינו.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים החלטתי לדחות ערר זה.

לגופם של דברים, עיון בדו"ח הסודי מלמד כי החשד אשר היה בפני גורמי החקירה מלכתחילה אכן קרם עור וגידים. אומנם, העורר הודה במקצת הראיות, אולם, יחד עם זאת, המידע אשר נצבר עד עתה בתיק החקירה התבסס והתגבש והוא מצריך את המשך החקירה ומיצוייה. חרף היות העורר מנוע מלפגוש בסנגורו, השתכנעתי כי לנוכח ההתפתחויות בחקירה, כמו גם לנוכח פעולות החקירה המתוכננות, לא שגה ביהמ"ש בהחלטתו וכי אין מקום עתה להתערבותו של ביהמ"ש זה.

אשר על כן, הער נדחה.

ניתנה היום, 20 בינואר 2009, כ"ד בטבת התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: עג