ערעור על חומרת העונש

ההרשעה

1. הנאשם עופר לוי )בן 36( הורשע על ידנו בעבירות הבאות: )1( חבלה בכוונה מחמירה,
עבירה על סעיף 329 )א( )1( לחוק העונשין, התשל"ז - 2( ;1977( אינוס תוך התעללות
באישה, עבירה על סעיפים 345 )ב( )3( ו- 345 )ב( )4( לחוק; )3( איומים, עבירה על
סעיף 192 לחוק העונשין. המעשים שעשה הנאשם מעוררים חלחלה לאין קץ. הוא ביצע באשתו
מעשי התעללות אכזריים ומרושעים מאין כמותם, שפורטו בהכרעת הדין. לא אגזים אם אומר
כי כתב אישום זה - לפי תוכנו, לפי ההרשעות שבצידו והממצאים שקבענו - הוא מהחמורים
ביותר שהוגשו לבתי המשפט בארץ בתחום של עבירות אלימות במשפחה. בעת שהעידה בפנינו
חזרה בה המתלוננת מתלונתה במשטרה ומהאישומים שהטיחה בבעלה. היא נחלצה להגנתו בצורה
מעוררת חמלה, ובאותה עת היה ברור לי כי תלונתה - תלונת אמת היא, וחזרתה מהאישומים
נבעה מהאימה שהטיל עליה הנאשם. אף שחזרה בה מתלונתה ומהודעותיה, מצאנו יסוד להרשיע
את הנאשם על יסוד ההוראה שבסעיף 10א )א( לפקודת הראיות ]נוסח חדש[, כמפורט בהכרעת
הדין.

2. תופעה זו, של חזרה מתלונות שהוגשו במשטרה על ידי נשים מוכות, ידועה ומוכרת היא
לאנשי מקצוע. לא מכבר קראנו את דבריו המאלפים של פרופסור עמנואל ברמן "עזרה פטרונית
ויהירה" )"הארץ" מיום 30.4.2001(. הכותב הנכבד מלמד פסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת