ערעור על החלטת בימ"ש לשחרר אב וביתו שחצו את גדר ההפרדה ממעצר-נדחה

ביום 1.10.07 הבחין תצפית צה"ל במשיב ובבתו חוצים את גדר ההפרדה באזור נבי-סמואל. סיור של שוטרי מג"ב שהיה במקום עצר את השניים.

מסיבות  שלא הובהרו די הצורך שוחררה בתו של המשיב, ולעומת זאת, בעניינו הוגש כתב אישום המייחס לו הפרעת הוראה בדבר סגירת שטח, וכן, חבלה במתקן צה"ל, מאחר שלצורך מעבר הגדר הרים ועיקם אותה.

בימ"ש קמא, אשר נדרש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, מצא כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות מעצר כאמור והחליט על שחרור המשיב בתנאים מגבילים. בימ"ש קמא ציין שורה של נימוקים להחלטתו, אשר העיקריים שבהם, העובדה כי כוונת המשיב ובתו הייתה להחזיר לעצמם עזים אשר גם הן חצו את הגדר, וכן שחרורה של המעורבת השנייה למרות שביצעה עבירות דומות. כן ציין ביהמ"ש את עברו הפלילי הנקי של המשיב כנסיבה המצדיקה שחרור.

דומני כי אין למצוא פגם בקביעותיו של בימ"ש קמא.

אכן, קבענו הלכה ברורה לפיה מאז הוקמה גדר ההפרדה יש לראות במעבר דרכה עבירה המקימה עילת מעצר.

יחד עם זאת, והגם שאיני בטוח שהגרסה שנמסרה ע"י המשיב היא אמת צרופה, נותר בליבי ספק שמא אכן התכוון המשיב לעבור את הגדר אך לפרק זמן קצר ביותר, ובמטרה לאתר את צאנו.

לאור זאת, ולאור שחרור מעורבת אחרת בפרשה, הגעתי למסקנה כי לא תהיה פגיעה בלתי נסבלת בביטחון האזור משחרורו של המשיב בתנאים שנקבעו ע"י בימ"ש קמא.

המשיב יוכל להשתחרר, על כן, בהתאם לקביעותיו של זה האחרון.

ניתנה היום, 11 בספטמבר 2007, כ"ט בתשרי התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

משנה לנשיא

רמ"שית: גו