ערעור על החלטת ביהמ"ש השלום על דחיית בקשת עיכוב ביצוע צו הריסה

1. ערעור על החלטה של בית-משפט השלום בירושלים )כבוד השופט פיינברג(, מיום 15.7.03,
שבה נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה שיפוטי.

2. המערערים הועמדו לדין בגין בניה של עשרה מבנים מעץ ומפח בשטח כולל של 1,050 מ"ר.
בסופו של יום לא הורשעו המערערים בעובדות כתב האישום, אך ניתן בהסכמה ביום 4.11.92
צו הריסה לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. המועד להריסה שנקבע על-ידי
בית-המשפט היה 4.5.94, וזאת כדי לאפשר למערערים להשיג בפרק הזמן הארוך היתר בניה.
מאז לא נעשה על-ידי המערערים מאומה לקדם קבלת היתר, וזאת עד לחודש יולי 2003,
שבמהלכו קיבלו המערערים מכתבים מהמועצה האזורית מטה יהודה, שבהם נאמר כי אם
המערערים לא יהרסו את המבנים עד ל-13.7.03, תעשה זאת המועצה האזורית מטה יהודה.
המערערים פנו לבית-המשפט קמא בבקשה לדחות את מועד ההריסה, אך נענו בשלילה.

3. לטענת ב"כ המערערים, פנו מרשיו לאחר קבלת ההתראה למהנדס שהחל לטפל בקבלת היתר
עבורם. קבלת ההיתר מתעכבת, כי הבעלים - הפטריארכיה הלטינית - טרם חתמו עמם על הסכם,