ערעור כנגד חומרת העונש

השופטת א' חיות:

1. המערער הגיע ביום 12.4.2003 באישון לילה לביתה של מי שהייתה אז אשתו והיום היא
גרושתו )להלן: המתלוננת(. באותה עת חיו בני הזוג בנפרד. המערער צפה במתלוננת כשהיא
יוצאת מן הבית או אז נכנס הוא אל הבית וארב לה בתוכו כשלוש שעות, כשבידו סכין אותה
נטל מן המטבח. האישה שבה לביתה לאחר חצות ואז התנפל עליה המערער, חסם את פיה, דקר
אותה בפניה ובמצחה באמצעות הסכין שבידו ונמלט. מעשים אלה ביצע המערער במתלוננת כשנה
וחצי בלבד לאחר שסיים לרצות שלוש שנות מאסר על עבירות איומים ואלימות קודמות שביצע
כלפי אותה מתלוננת עת ארב לה ברכבה התנפל עליה מן המושב האחורי ובכוונו אקדח אליה
איים כי יהרוג אותה ויתאבד אם לא תחזור לחיות עמו )להלן: האירוע הראשון(.

2. בגין המעשים שתוארו לעיל, הורשע המערער על-פי הודאתו בעבירה של חבלה בכוונה
מחמירה, לפי סעיף 329)א()1( לחוק העונשין התשל"ז - 1977 ונגזרו עליו שבע שנות מאסר