ערעור בעניין החלטת בית המשפט לענייני משפחה אשר דחה על הסף את תביעת האישה לרכוש נוסף לאחר חתימת הסכם הגירושין, בנימוק שהסמכות לדון באותה תביעה היא לבית הדין הרבני האזורי - פסקדין

1. ביהמ"ש לענייני משפחה דחה על הסף תביעה של המערערת נגד המשיב, מחוסר סמכות,
בטענה שהסמכות לדון באותה תביעה היא לביה"ד הרבני האזורי.

על פסק דין זה מוסב הערעור.

2. הרקע העובדתי להחלטת ביהמ"ש הוא כדלקמן :א.

המערערת והמשיב היו נשואים זל"ז מאז 1962 והתגרשו זמ"ז ביום 27.7.95.

הגירושין בוצעו במסגרת תביעת גירושין שהבעל הגיש נגד האישה ביום 8.6.87, אליה כרך
פרטי רכוש שונים )למעשה רק את הדירה ותכולתה(.

ב. במהלך הדיונים בביה"ד חתמו בנה"ז על הסכם גירושין ביום 9.5.95, שאושר וקיבל תוקף
של פס"ד בביה"ד הרבני ביום 1.6.95.

על פי הסכם זה חילקו בנה"ז את דירת המגורים ותכולת הדירה, ובסופו של ההסכם פורטו
הסעיפים הבאים :

"הוסכם בין שני הצדדים שבמידה וקיימים נכסים או חסכונות לאחד משני הצדדים, יחולקו
ביניהם שווה בשווה.

שני הצדדים טוענים כי אין ברשותם כל נכס אחר פרט למה שהוצהר בסעיף א' )היינו הדירה
- ח.פ.( וכל חסכון אחר".

ג. אין בהסכם שום סעיף לגבי זיקת סמכות בעתיד לגבי סכסוכים בעתיד.

ד. כעבור זמן לא רב פנתה האישה לביה"ד הרבני האזורי, בבקשה שכותרתה "בקשה לתוספת
להסכם גירושין".