עפ"ג 59950-03-15 יוסף נ' מדינת ישראל

השופט צלקובניק:

המערער הודה בבית המשפט קמא, בעובדותיהם של שלושה אישומים, לאחר תיקונו של כתב האישום.

על פי אותן עובדות, המערער ואדם נוסף בשם עדיאל אלחדד, פעלו יחדיו, בשנת 2014, בבאר שבע "במסגרת עסקי הסמים המשותפים בין השניים". באותה עת, הופעל סוכן משטרתי סמוי, שפנה לנאשם ועדיאל וביקש לרכוש מהם חשיש.

על פי האישום הראשון, פנה הסוכן טלפונית לעדיאל, ולאחר מכן למערער, וביקש לברר עמם אם יש ברשותם סם למכירה. הסוכן נפגש עם השניים ביום 20.7.2014, וסיכם עמם על רכישת "פלטת" חשיש במחיר של 3,100 ₪. עדיאל נפגש עם הסוכן למחרת, ומכר לסוכן את הסם; באותו מעמד שילם הסוכן לעדיאל 2,000 ₪, ואמר לו כי יודיע למערער שאת היתרה, בסך של 1,100 ₪, יעביר לו בסוף השבוע. ביום 27.7.2014 נפגש הסוכן עם עדיאל והעביר לו את יתרת התשלום.

על פי האישום השני, התקשר הסוכן למערער ביום 4.8.2014, וזה אמר לו כי "אינו קשור לכלום", והפנה את הסוכן לעדיאל. הסוכן פנה לעדיאל וביקש לרכוש ממנו שתי "פלטות" חשיש, ולאחר תיאום נפגשו הסוכן ועדיאל באותו יום, והסוכן שילם לעדיאל את תמורת הסם, למעט סך של 1,100 ₪, אותם העביר לעדיאל, לאחר תיאום נוסף, ביום 18.8.2014.

על פי האישום השלישי, במועדים שונים, במחצית השניה של חודש אוגוסט 2014, החל מיום 19.8.2014, בשיחות טלפון שונות שנוהלו ישירות עם עדיאל ואנשים נוספים, הקשורים עם השניים, טען המערער כי עדיאל חייב לו כספים, וכי הוא גובה כספים תוך שימוש בשמו, ודרש ממנו להחזיר לו כספים שונים. בשיחות עם עדיאל והאחרים, הושמעו על ידי המערער איומים קשים כי יפגע בעדיאל אם הכסף לא יובא לו מיידית. בין השאר, הבהיר המערער לעדיאל כי "יאכל ממנו דקירות"; כי "יחתוך אותו וידפוק לו דקירות בתחת"; כי יקשור אותו במקלט ויאכיל אותו במשך שלושה ימים "חיטה ומים בקערה של כלב", וכיו"ב באלה איומים ונאצות. המערער גם מימש מקצת איומיו, ותקף את עדיאל בכך שהכהו בראשו, באמצעות מוט ברזל, ובשיחת טלפון לאחיו של עדיאל, רועי, אמר המערער, לשאלת רועי, כי "פתח" לעדיאל את "המצח" בשל כך שעדיאל "הכניס אותו לחובות".

יש לציין, כי הנסיבות המתוארות בפרט האישום השלישי נלמדו מהאזנות סתר שביצעה המשטרה לשיחות הטלפון של המערער; עדיאל עצמו התייצב בבית המשפט וטען כי יחסיו עם המערער תקינים לגמרי, ואולם בית המשפט קבע כי עדותו אינה אמינה.

המערער הורשע בגין שני האישומים הראשונים, בשתי עבירות של קשירת קשר לעשיית פשע, של ביצוע עסקה בסם, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977; יצוין, כי משני אישומים אלה נמחקו עבירות של ביצוע עסקות סמים, שיוחסו למערער במקורו של כתב האישום.

באשר לאישום השלישי, הורשע המערער בעבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 לחוק העונשין, ותקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

על המערער הוטלו 38 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסרים מותנים וקנס בסך של 7000 ₪.

לעדיאל יוחסו בגין מעורבותו באירועי הסם המתוארים, שני אישומים של סיוע לעסקת סם וקשירת קשר לביצוע פשע, שהוגשו נגדו בכתב אישום נפרד, מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, לאחר שיוחסו לו תחילה, שתי עבירות של ביצוע עסקה בסם וקשירת קשר. הסדר הטיעון בעניינו של עדיאל, אף כלל הסכמה לעתירה משותפת – שבית המשפט אימץ אותה בגזר דינו - להטלת עונש של 16 חדשי מאסר בפועל, והפעלת מאסר מותנה מתיק קודם, באופן ששלושה חדשים מעונש זה, ירוצו במצטבר לעונש המוטל, והיתרה בחופף לו, כך שעונש המאסר יעמוד על 19 חדשי מאסר לריצוי בפועל, וזאת בנוסף למאסר מותנה, קנס בסך של 2500 ₪, ופסילת רישיון נהיגה. ב"כ המאשימה נימקה הסכמתה להסדר הטיעון בעניינו של עדיאל, שבעברו, כך צוין, חמש הרשעות קודמות, אחת בגין סחר בסמים מסוכנים, בשל קיומם של "קשיים ראייתיים משמעותיים בתיק", שבגינם אף תוקן כתב האישום.

בית המשפט קמא ציין בגזר דינו, כי הגם שהמערער לא הורשע בביצוע עבירות של עסקה בסם, הרי שעבירת הקשר לביצוע עסקה בסם דומה ביסודותיה לעבירה המוגמרת של ביצוע העסקה גופה, ו"עניין זה יילקח בחשבון בגדרי עבירת קשירת הקשר "הרגילה" ומטרתה". בעניין חלקו של המערער במעשי העבירה, צוין, כי אפילו "חלקו העובדתי...בשני המקרים היה קטן יחסית הרי באופן מהותי ובבחינת שליטתו בביצוע העסקה חלקו משמעותי". כך צוין, כי באישום הראשון תואמה העסקה עם המערער, אליו פנה הסוכן תחילה, ועל אף שעדיאל פעל למימוש העסקה מאותו שלב, הרי ש"נוכחותו של המערער הורגשה היטב בכל שלבי הביצוע", ואף המערער הוזכר כמי שאליו תועבר יתרת התשלום עבור הסמים שסופקו לסוכן. עוד צוין, כי "התנהלות דומה ניתן לראות גם באישום השני".

בגזר הדין צוין בנוסף, כי על בכירותו של המערער ומעורבותו העמוקה בעולם הסמים, ניתן ללמוד מכעסו של המערער, שבא לידי ביטוי בשיחות הטלפון עם עדיאל, על כך שעדיאל העלים ממנו כספים "אשר ניתן להבין שמקורם בביצוע עבירות". גם אם עדיאל, "אינו אדם נורמטיבי", ואפילו סחיטתו על ידי המערער, לא באה על רקע נסיבות כשרות, הרי שגם הוא ראוי להגנה מפני מעשה סחיטה מעין זה, ויש להניח כי לא פנה להתלונן על התנהגות המערער, נוכח מעורבותו שלו במעשי העבירה וחששו מפני המערער.

נוכח נסיבות אלה, נקבע בגין האישומים הראשון והשני מתחם ענישה שבין 5 ל – 15 חדשי מאסר בפועל, ובגין האישום השלישי מתחם שבין 15 ל- 30 חדשי מאסר בפועל. בית המשפט הביא לידי ביטוי בגזירת העונש בתוך המתחם, את עברו הפלילי של המערער, שלחובתו חמש הרשעות בגין מכלול של עבירות; המערער ריצה לא אחת, עונשי מאסר, בגין עבירות סמים; צוין, כי בתיק סמים קודם (ת"פ 32491-02-13), שאף בו הוטל על המערער עונש מאסר לתקופה של 8 חדשים, פעל המערער בצוותא חדא עם עדיאל, ואף הוטלו עליו, בנוסף, 12 חדשי מאסר מותנים שלא יעבור עבירת סמים מסוג פשע; בית המשפט ציין, כי לטעמו ניתן היה להורות על הפעלת תנאי זה, לאחר בחינה מהותית של חלקו של המערער במעשי העבירה שבפנינו, אולם משלא עתרה לכך המאשימה, נמנע בית המשפט מלהורות על הפעלת התנאי.