צ.ש.ז. נ' מדינת ישראל

פתח דבר

1. המערער הורשע, על פי הודאתו, בת"פ 63696-02-18 (בית משפט השלום בראשון לציון) בעבירה של ייבוא סם מסוכן, לפי סעיפים 19 ו-13(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973 (להלן: "פקודת הסמים") ונדון לעונשים הבאים: מאסר בפועל בן 11 חודשים; מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך 3 שנים לבל יעבור עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים; קנס בסך 5,000 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו; התחייבות בסך 10,000 ₪ למשך 3 שנים מיום שחרורו לבל יעבור עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים או 20 ימי מאסר תמורתה.

    

2. המערער מלין על חומרת העונש וטוען כי יש לקצר את עונש המאסר שנגזר עליו כדי שיכול לרצותו בעבודות שירות.

    

   רקע

3. על פי עובדות כתב האישום, המערער, אזרח ותושב צרפת, הגיע ביום 23.2.2018 לישראל מצרפת, בטיסה שעברה דרך ציריך, כשבחזקתו מזוודה ובתוכה סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 2774.91 גרם נטו, מחולק ל-28 אריזות פלסטיק מסוגים שונים ובמשקלים שונים.

    

4. לאחר שהורשע, הופנה המערער על פי בקשתו לממונה על עבודות השירות ונמצא כשיר לביצוע עבודות שירות.

    

5. בשלב הטיעונים לעונש, ביקש ב"כ המערער להפנות את המערער לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה זו, הן לאור העובדה שבאותה תקופה לא הייתה למערער אזרחות ישראלית והן לאור הבהרה שקיבלה מקצינת המבחן המחוזית, לפיה לא ניתן להציג מתווה שיקומי טיפולי שעה שהנאשם הוא אזרח זר. לאור האמור, קבע בית המשפט קמא שאין מקום להפנות את המערער לשירות המבחן. בהמשך ההליך נמסר כי המערער הסדיר את אזרחותו הישראלית והוא אף פנה לעריכת "תסקיר פרטי".

   על פי התסקיר הפרטי, המערער מסר כי הוא מעולם לא השתמש בסמים וכי טרם האירוע, עבד באופן רציף וקבוע בצרפת, התפרנס בכבוד וניהל אורח חיים נורמטיבי. המערער תומך בהוריו, שנשארו בצרפת, ומטפל באביו החולה. העובדת הסוציאלית, עורכת התסקיר, התרשמה שמדובר באדם צעיר, בעל אינטליגנציה תקינה, ללא דפוסי חשיבה והתנהגות עבריינית מופנמים, אשר לוקח אחריות מלאה על העבירה ומביע מוטיבציה לשיקום חייו. רמת הסיכון לגבי המערער הוערכה כנמוכה, אל מול סיכויי השיקום כגבוהים והומלץ ליתן עדיפות להיבט השיקומי בעניינו.