עפר נ' גילבן ואח' - פסקדין

פסק דין

התובע החנה את רכבו בחניון ברמת אביב וכאשר חזר מצא את רכבו פגוע ופתק בו נרשם מספר רכב ואף נרשם באותו פתק כי זה הרכב שפגע וברח.

התובע פנה למשטרה על מנת לברר מיהו הבעלים של הרכב וכך הגיע אל הנתבעים לצורך הגשת התביעה.

דומני כי אין מחלוקת לגבי גובה הנזק, שכן התובע צמצם את נזקיו לדו"ח השמאי, שכ"ט השמאי ואגרה ששולמה, סה"כ 6,999 ₪.

לגרסת הנתבעים אכן חנתה הנתבעת באותו מועד בחניון ואולם לטענתה רכבה לא פגע ברכב התובעים. עוד מעלים הנתבעים טענות לגבי התנהלותו של התובע ולגבי אותו "פתק אנונימי ".

אין מחלוקת בין הצדדים כי התנהלה שיחת טלפון בין הנתבעים או מי מהם לבין סוכנת הביטוח, ומסתבר כי חברת הביטוח היא המבטחת של שני הרכבים.

טוען התובע כי סוכנת הביטוח אמרה לו כי הנתבע הודה בפניה שאשתו הייתה במקום בתאריך האמור, אך אינה זוכרת פגיעה. בעדותם בפני היום טענו הנתבעים כי אמרו לסוכנת הביטוח כי לא מצאו פגיעה ברכבם. סוכנת הביטוח לא הובאה לעדות ואינני יודע מה גרסתה.

הספקולציות שמעלים הנתבעים בכתב הגנתם אינן מקובלות עלי ונראה לי כי מדובר בפעולה של אזרח הגון אשר היה עד לפגיעה ורשם את מספר הרכב. כפי שכבר ציינתי, הנתבעת לא מכחישה כי הייתה באותו חניון באותו היום, הגם שלא מודה בפגיעה.

אני מעדיף את גרסתו של התובע וקובע כי התובע הרים את הנטל להוכיח את תביעתו.

אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסך של 6,999 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 30.11.10 ועד לתשלום המלא בפועל.

הודע לצדדים על זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך המועד הקבוע בחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ד תמוז תשע"א, 26/07/2011 במעמד הנוכחים.

משה סובל, שופט

הוקלד על ידי: סיגי בן-ברוך התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: