עמל"ע 48501-05-15

ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (עו"ד ד"ר ראול קוט- אב"ד, עו"ד אורלי גיא ועו"ד גלעד ברמן), בבד"א 97/14, מיום 19.4.15, בגדרו התקבל ערעור המשיב על פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו (עו"ד יחזקאל ריחני- אב"ד, עו"ד אופיר מנצ'ל ועו"ד שחר מילצ'ן), בבד"מ 219/10, במובן זה שהוחלט כי הרשעת המשיב תבוטל והדיון יוחזר לבית הדין המחוזי, אשר ידון בו בהרכב אחר, ישמע את ראיות הצדדים וייתן פסק דין לאורן.

תמצית הקובלנה

ראשיתה של הפרשה בעתירה שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת ש' גדות). העתירה נדחתה ביום 12.10.08 ונפסקו לטובת המערערת הוצאות משפט בסך 10,000₪ בצירוף מע"מ, ריבית והצמדה (עת"מ 2392/06).

משלא שילם המשיב את מלוא סכום ההוצאות שנפסק, הגישה המערערת, ביום 11.10.10, קובלנה נוספת המייחסת לו עבירות של התנהגות הפוגעת בכבוד המקצוע לפי סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961 (להלן: "החוק"), התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין לפי סעיף 61(3) לחוק, ואי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט לפי סעיפים 54 ו-61(1) לחוק.

הכרעת הדין וגזר הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי

ביום 21.5.14 ניתנה הכרעת הדין, בהיעדר המשיב, במסגרתה הורשע המשיב, ברוב דעות, בעבירות של התנהגות הפוגעת בכבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, וזוכה מהעבירה של אי מתן עזרה לבית המשפט בעשיית משפט.

חב"ד עו"ד מנצ'ל סבר בדעת מיעוט, כי לא היה מקום לשפוט את המשיב מבלי שמונה לו סנגור, ועל כן, לדידו, אף לא היה מקום להרשיעו.

יצוין, כי בקשותיו של המשיב למינוי סנגור כדי שייצגו בהליך בפני בית הדין המחוזי נדחו על ידי אב"ד, עו"ד ריחני, בנימוק כי המשיב יִיצג עצמו בהצלחה בעבר ולא פעם אף יוצג על ידי עו"ד פרטי, ומשכך אין כל עילה חוקית למנות לו סנגור ולהטיל בכך מעמסה כלכלית על לשכת עורכי הדין (החלטות מיום 27.11.13, 11.6.14, 19.6.14).

ביום 29.9.14 ניתן גזר הדין בעניינו של המשיב. לאחר ששקל מגוון שיקולים לחומרא, לרבות העובדה כי המשיב טרם קיים את פסק הדין ולא שילם את יתרת חובו בסך 8,500 ש"ח, ולקולא, לרבות מצבו הרפואי והכלכלי של המשיב, השית בית הדין המחוזי על המשיב את העונשים לפי הנוסח בו בחר כלהלן:

• ככל שישלם את יתרת החוב בתוך 60 ימים מיום קבלת גזר הדין – עונשו של המשיב יהיה 6 חודשי השעיה על תנאי למשך שלוש שנים, כשהתנאי הוא שלא יעבור עבירה דומה לזו שבה הורשע.