עמוס נ' זפט - פסקדין

החלטה

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

לטענת ב"כ המבקש, מצבם הכלכלי של המבקש ומשפחתו הנו קשה, כאשר הוא ואשתו סובלים מבעיות בריאותיות. לדבריו, המבקש נגרר להליך המשפטי על ידי המשיבה ומצא עצמו נלחם על מקור פרנסתו היחיד. לדידו, סיכויי הערעור הנם טובים, שכן פסק הדין כולל טעויות רבות. בתצהירו, ציין המבקש כי הוא בעל חנות מכולת, היא נשוא הערעור, וכי החנות מפרנסת את כל משפחתו, כשעמו עובדים בניו ואשתו המסייעת לו. המבקש מוסיף כי הוא נשוי ואב ל-5 ילדים, כשאחד מהם קטין, כשהקטין ושניים מילדיו הבגירים, סמוכים על שולחנו. המבקש מציין כי הוא סובל מבעיות רפואיות אשר בגינן נדרש להתאשפז לאחרונה, דבר שפוגע במצבו הכלכלי. לדבריו, אין לו חסכונות או פנסיה, ופינויים מהחנות תהיה בבחינת אסון עבורם.

לטענת ב"כ המשיבה, הבקשה אינה מגלה עילה, והטיעון בדבר מצב הכלכלי קשה משולל כל יסוד. מטרת הבקשה אינה נועדה אלא לאפשר למבקש להתחמק מתשלום הוצאות. לדבריו, המבקש נמנע מלשלם הוצאות המשפט שנפסקו לחובתו, ורק כשהמשיבה הגישה את פסק הדין לביצוע בהוצל"פ ביום 17.10.13, פרע המבקש את החוב. לטענתו, פסק הדין מושתת על ממצאים עובדתיים ומעוגן בחומר ראיות מוצק. בית המשפט קמא דחה את גרסתו העובדתית של המבקש ומצא אותה בלתי מהימנה. לטעמו, הערעור אינו מצביע על טעם סביר כלשהו להתערבות בממצאים העובדתיים של פסק הדין. ב"כ המשיבה טוען כי המבקש צירף דף חשבון בודד המפרט תנועות של 10 ימים בלבד ממנו עולה כי המבקש ביצע העברות לחשבונות אחרים, וכי לחשבונו הופקדו במזומן אלפי שקלים. עוד עולה, כי למבקש מסגרת אשראי מכובדת, וזאת כשידוע כי הבנק איננו מעניק מסגרות ללא ביטחונות, ברם, המבקש לא טרח לפרט בתצהיר אודות ביטחונות אלו. המבקש אף לא צירף תדפיסי בנק שעשויים היו ללמד על פיקדונות או ניירות ערך או פירוט של כרטיסי אשראי שיכול היה לשקף את מצבו הכלכלי האמיתי. בפועל, מדובר באיש עסקים המנהל סופרמרקט משגשג. בתצהירו ובעדותו בעבר מסר המבקש כי מצבו הכלכלי של הסופרמרקט הנו איתן ומבוסס, וכי עומדים לו מקורות הכנסה נוספים. המבקש ניהל את העסק בתנאים נוחים על חשבון הבעלים המתחלפים, ובכללם המשיבה, ומכאן, שאין כל הצדקה לכך שהמבקש ימשיך לחיות על חשבון המשיבה גם בניהול ערעור הסרק דנא. ב"כ המשיבה מוסיף כי הפעילות העסקית של הסופרמרקט והחנויות אינה באה לידי ביטוי בדף החשבון שצורף. למיטב ידיעתה של המשיבה, המבקש אף פתח לאחרונה סופרמרקט נוסף בשוק מחנה יהודה, אותו מנהל הבקשה בעצמו או באמצעות בניו. יתר על כן, נטען כי המבקש החזיק במשך עשרות שנים בעורך דין צמוד ומנהל חשבונות צמוד, וכי הוא לא ביצע אף ניסיון להשיג את הסכום הדרוש מחוג משפחתו וידידיו. לדידו, אין במסמכים הרפואיים שצורפו כדי להעיד כהוא זה על מצבו הכלכלי. לדעתו, סיכויי הערעור הנם קלושים, כאשר הסיכוי לכך שבית המשפט שלערעור יתערב בממצאים עובדתיים חד משמעיים, הנו אפסי.

ב"כ המבקש טען בתגובה, כי הערעור נועד להגן על כבודו וקניינו של המבקש, הנמצאים בסכנת קריסה. לדבריו, המבקש הביא ראיות טובות מאוד המצביעות על כך שמצבו הכלכלי והבריאותי קשה ביותר. בתצהיר הנוסף שהגיש המבקש מצוין כי מצבו הכלכלי נפגע כשבשנת 2011 נשרפה החנות כליל, וכי מאז ועד היום, החנות מופעלת במתכונת מצומצמת. המבקש מוסיף, כי פרט לחנות, אין לו מקור הכנסה נוסף, וכי לטענה שיש לו חנות נוספת במחנה יהודה, אין אחיזה במציאות. לדבריו, החריגה בחשבונו העסקי מגיעה לכדי 200 אלף ₪, וכי חשבונו הפרטי קרוב אף הוא ליתרת החריגה המותרת.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

במסגרת זו, על המבקש פטור מהפקדת עירבון לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית עדכנית ומלאה בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את הסכום (ראה: בש"א 3849/11 פלג נ' SOFASA LLC, 22.5.2011).

בענייננו, המבקש צירף תדפיסי חשבונות בנק מחשבונו הפרטי ומחשבונו העסקי החל מחודש מאי 2013. יתרת חובו בחשבונו העסקי עומדת על סך 174,713 ₪, נכון ליום 9.10.13, ויתרת חובו בחשבונו הפרטי עומדת על סך של 17,528 ₪, נכון ליום 20.10.13. עיון בתנועות החשבון מעלה כי הכנסותיו של המבקש הנן נמוכות ביחס להיקף הוצאותיו, כשהדבר בא לידי ביטוי בחריגות המופיעות בחשבון העסקי והפרטי, לפרקים. בנוסף לכך, צירף המבקש מסמכים רפואיים המפרטים את בעיותיהם הרפואיות שלו ושל אשתו. מסמכים אלו מציינים את הקשיים מהם סובל המבקש, לרבות לעניין תפקודו. יתר על כן, צירף המבקש אישור מטעם שירותי הכבאות וההצלה, המאשש את טענתו בדבר השריפה שהתרחשה בחנותו בשנת 2011. בנוסף לכל אלו, ציין המבקש בתצהירו כי אין לו נכסים, וכי החנות הנה מקור פרנסתו היחיד.

יחד עם זאת, המבקש לא פירט מדוע הוא לא נעזר בחוג קרוביו ומשפחתו, לרבות בניו הבגירים, לשם גיוס הערבון, וכיצד הוא מממן את ייצוגו המשפטי (ראה: רע"א 4830/12 מפלגת הירוקים נ' ירון נהרי, 20.8.12).

בנסיבות אלו, מששוכנעתי כי מצבו הכלכלי של המבקש נראה על פניו ככזה שאינו מן המשופרים, ומששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, לרבות החשיבות שבהפקדת הערבון לשם הבטחת הוצאות המשיבה (ככל שאלו ייפסקו לטובתה), ולאחר שבחנתי את מהות ההליך, מידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפוי וסיכויי הערעור להתקבל, נחה דעתי, שיש להפחית מגובה שיעור הערבון הנוהג, ולהעמידו על סך של 7500 ₪ בלבד.

המבקש יפקיד את הערבון, בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, ערעורו יימחק, ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ד, 14 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: