עיזבון המנוח מג`ד זועבי ואח' נ' רנד- מעון לטיפול במפגרים ואח'

החלטה

המבקשים/המערערים הגישו תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף נגד 4 נתבעים שונים, תביעתםנדחתה והם חויבו בתשלום שכר טרחת עו"ד והחזר הוצאות משפט לנתבעים.

המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין ופנו בבקשה לעכוב ביצוע תשלום ההוצאות ולחלופין הליכי ההוצל"פ.

מעיון בבקשה עולה כי הנמוק היחידי עליו מבוססת הבקשה הוא עיוות דין שייגרם למבקשים לטענתם אם לא יעוכב תשלום ההוצאות עד לדיון בערעור שהוגש על ידם, מאחר ואין די בנימוק זה על פי תקנות סדר הדין האזרחי להצדיק עיכוב ביצוע, לא מצאתי לנכון להעביר הבקשה לתגובת המשיבים.

אזכיר את המסגרת הנורמטיבית בנושא עכוב ביצוע פסק דין ובו חיוב כספי כפי שנקבע ביום 29.6.10 ע"י כב' הש' ס' ג'ובראן בע"א 1784/10 יעקב גרינברג נגד רשות המיסים:

"הכלל הרחב קובע, כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק-הדין, במיוחד כאשר עסקינן בפסק-דין כספי. כך, למשל, יינתן עיכוב ביצוע כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב פסק-הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח', פ"ד נ (1) 668, 672; ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ (5) 403). כידוע, כלל הוא, כי פסק-דין לתשלום כסף אינו מסווג בגדר אותם עניינים חריגים, אשר לגביהם נוטה בית-המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע, שהרי מימוש פסק-דין לתשלום כסף הינו בדרך-כלל הפיך על דרך ההשבה (ראו ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו (4) 178, 181)".

המבקשים לא טוענים טענה כל שהיא בדבר מאזן הנוחות ובצדק. הנתבעת מס' 4, היא מדינת ישראל, הנתבעת מס' 3 היא חברת ביטוח וגם לגבי יתר הנתבעים לא הוכח כי מצבם הכלכלי ימנע השבת כספים שישולמו להם.

מאחר ולא ייגרם במקרה זה נזק בלתי הפיך אם ישלמו המבקשים את הוצאות המשפט ולאחר מכן יסתבר כי יזכו בערעור, דין הבקשה להדחות. כמובן שאין מניעה כי הצדדים ידגיעו להסדר מתאים מחוץ לכותלי בית משפט.

לאור האמור לעיל הנני דוחה את הבקשה ומשלא נתבקשה תשובה, לא אפסוק הוצאות בגין בקשה זו.

ניתנה היום, ט' אב תש"ע, 20 יולי 2010, בהעדר הצדדים.