עטר ואח' נ' איירפורט סיטי בע"מ ואח' - פסקדין

החלטה

בקשה למינוי בורר ע"י מוטב בחוזה לטובת צד שלישי

הרקע העסקי

1.שלוש מאות חמישים ושמונת המבקשים הינם חברים וגמלאים של אגד-אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, לרבות יורשיהם, מבין 4200 החברים והגמלאים (להלן- בעלי מניות הבודדים) שהחזיקו במועד הרלוונטי בכ- 63% ממניות המשיבה 2 (להלן – נצבא). ביום 8.6.06 נכרת הסכם משולש בין נצבא לבין המשיבה 1 (להלן – איירפורט) לבין המשיבה מספר 3 (להלן – משגב) הנשלטת ע"י נצבא, במסגרתו השתלטה למעשה איירפורט על נצבא, עת התאפשר לה לרכוש את מניות נצבא המוחזקות ע"י בעלי המניות הבודדים וכן את מניות משגב המוחזקות ע"י נצבא תמורת 406,000,000 ₪. (להלן – ההסכם). בעלי המניות הבודדים (באלפיהם) אינם חתומים על ההסכם, משזה נערך במתכונת של חוזה לטובת צד שלישי, כפי הקבוע בסעיף 14 שבו:

"הסכם זה מהווה הסכם לטובת צד שלישי (דהיינו: לטובת בעלי המניות הבודדים). עם זאת, מוסכם ומובהר כי בעלי המניות הבודדים לא יהיו זכאים ולא יהיו רשאים לפנות ישירות לרוכש, כדי לממש את זכויותיהם עפ"י הסכם זה, אלא באמצעות הנאמן".

עו"ד ברימר, יועצה המשפטי של נצבא, מונה ע"י המשיבים 1-3 כנאמן לביצוע ההסכם , והוא מילא תפקידו זה, כמוגדר בהסכם, בין היתר, באמצעות חברת נאמנות של משרדו היא המשיבה מספר 5 (שניהם בצוותא יכונו להלן – הנאמן).

2.מקור המחלוקת נעוץ בטענת המבקשים לפיה נוצרה יתרת זכות עודפת כתוצאה ממכירת נכסי נצבא, ומשכך מגעת להם "תוספת תמורה" על פי הוראת סעיף 4.4 להסכם, הקובע כי

"...בכל מקרה שתיווצר יתרה עודפת, כתוצאה ממכירת הנכסים של נצבא התנחלות ו/או קבוצת משגב הקיימים נכון למועד הקובע...לאחר פרעון החובות למועד הקובע...היא תיועד ע"י הרוכש לתשלום לבעלי המניות הבודדים כתוספת תמורה עבור מניותיהם...".

חלק מהמבקשים אף טוענים כי לא קבלו תמורה כלשהי, אף זו המוסכמת, בגין מניותיהם. המחלוקת, בגינה מתבקש מינוי בורר מתמקדת בטענה לפיה המשיבים מסרבים לשלם למבקשים את חלקם בתמורה הנוספת, לחלקם אף את התמורה הבסיסית, וכי המשיבים אף חייבים לשלם להם את הפיצי המוסכם הנקוב בחוזה.

תניית הבוררות

3.ברצון המבקשים לברר את טענותיהם נגד המשיבים בהליך משפטי, ומשכך עותרים הם למינוי בורר, כמתחייב, לשיטתם, מסעיף 21 להסכם, שהינו תניית בוררות, הקובע:

"כל חילוקי הדעות שהתגלעו בין הצדדים בקשר לפירושו, יישומו, ביצועו, תקפותו, בטלותו, אכיפתו של הסכם זה וכל הנובע הימנו יועברו להכרעתו של הבורר... דין הוראות סעיף זה כדין הסכם בוררות בין הצדדים". "הבורר" הוגדר בהסכם כ-

"שופט מחוזי בדימוס או שופט עליון בדימוס שזהותו תקבע בהסכמת הצדדים בכתב, ובהעדרה של הסכמה כזו, תוך 7 ימי עסקים מיום שצד כלשהו הודיע למשנהו בכתב על רצונו להחל בהליכי הבוררות, זהותו תקבע ע"י בית המשפט המחוזי בת"א".

טענות בעלי הדין

4.המבקשים, שרואים עצמם כצד מרכזי להסכם, הגם שאינם חתומים עליו, סבורים שתנית הבוררות שבו מחייבת/ מזכה גם אותם, ומנגד- איירפורט, נצבא ומשגב סבורות כי משהמבקשים אינם חתומים על ההסכם, אין הם יכולים לכפות עליהם התדיינות בבוררות. הנאמן טוען כי אינו צד להסכם, אין לו יריבות עמם ואין עילה לגרור אותו לבוררות:

5.המבקשים תומכים עמדתם במספר נימוקים: הם התבקשו ליתן הסכמתם לכריתת ההסכם בהצבעה שהתקיימה באסיפה הכללית של נצבא ובכך הביאו לאישורו של ההסכם; בהסכם צויין כי הינו הסכם לטובת המבקשים; ההסכם מסדיר את הדרך הדיונית למימוש זכויותיהם לפי ההסכם על דרך פניה לנאמן; בהסכם נקבע כי הוא חל על כל חילוקי הדעות שיתגלעו בין הצדדים בקשר להסכם עת "הצדדים" כוללים גם את בעלי המניות הבודדים שלטובתם נערך ההסכם; המשיבים הם אלה שניסחו את ההסכם ולפיכך יש לפרשו לטובת המבקשים; המבקשים והנאמן נמנים על מעגלי ההרחבה; במועד עריכת ההסכם היו המבקשים בעלי השליטה בנצבא, ולפיכך יש לראותם כבעלי שליטה בנצבא; הנאמן, שההסכם מטיל עליו את משימת יישום ההסכם, משמש כשלוחה של איירפורט בנושא הטיפול בצדדים השלישיים או כזרועה הארוכה, מה גם שההסכם מחייב כי כל פניה בקשר לביצוע ההסכם תעשה באמצעותו.

6.איירפורט, נצבא ומשגב טוענות כי "בעלי המניות הבודדים" אינם צד להסכם; הצדדים להסכם כלל לא התכוונו לראותם כחלק מההסכם וליתן להם אפשרות להתדיין עמם בבוררות ומשכך הם אינם יכולים לכפות עליהם הליך בוררות מכוחו; המבקשים אינם חליפיהם של מי מהצדדים להסכם, ובכל מקרה הם יכולים לממש את זכויותיהם רק באמצעות פניה לנאמן, שאף הוא אינו צד להסכם. משיבות אלו אף מפרטות את עמדתן לגופו של סכסוך, עת לשיטתן עסקינן בתביעה מופרכת משהיתרה העודפת נאכלה ע"י החובות. נראה שאין חולק שהשאלה הטעונה הכרעה, קרי, בקשת המינוי, אינה תלוייה בסיכוי התביעה להתקבל.

7.הנאמן טוען כי אינו צד להסכם וממילא לא חלה עליו תניית הבוררות; הוא אינו נמנה על מי משלושת "מעגלי ההרחבה"; אין לו כל יריבות עם המבקשים; נוכחותו בבוררות אינה נדרשת; הסכם הנאמנות אשר נכרת בינו לבין יתר המשיבים קובע כי סיום הנאמנות יהיה באישור בית המשפט, כך שממילא יתקיים הליך בבית המשפט לצורך סיום הנאמנות, במסגרתו יוכלו המבקשים להעלות טענותיהם. עוד נטען על ידו כי חלק מהמבקשים כלל לא מופיעים ברשימת בעלי המניות, חלקם לא מכרו את מניותיהם וחלקם לא ניתנים לזיהוי.

דיון והכרעה

8.אין חולק כי "ההסכמה להתקשר בהסכם בוררות הינה יסוד מרכזי במוסד הבוררות וההלכה היא כי על הסכמה לבוררות להיות ברורה וחד משמעית. כך גם נקבע בספרות כי אין אפשרות לצרף בעל דין לבוררות ללא הסכמתו ואין סמכות לבורר לפסוק בעניינו של מי שאיננו צד להסכם הבוררות" (רע"א 8113/09 אלייד סוכנויות לביטוח (1975) בע"מ נ' מוניות ישיר סוכנות לביטוח 2001 בע"מ, מיום 2.11.10).