עטיה נ' בייטלמן - פסקדין

החלטה

1.לפני בקשה להעברת הדיון בהתנגדות לביצוע התובענה אשר הוגשה מטעם המשיבה, לבית משפט השלום בתל אביב, שעל פי הנטען נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה ובתובענה. לחילופין, מבוקש להעביר את הדיון לבית משפט השלום בהרצליה.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, המשיבה נותרה חייבת למבקשת סך של 2,416₪, בגין אי תשלום שכר טרחה, בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים ביום 10.11.2008 (להלן: "ההסכם").

3.המבקשת טוענת, כי יש להעביר את הדיון מבית משפט זה לבית המשפט המוסמך לדון בתובענה מבחינת סמכות מקומית, הוא בית משפט השלום בתל אביב. לטענתה, משרדה נמצא בתל אביב; המשיבה הגיעה למשרדה וביקשה לשכור את שירותיה; ההסכם בין הצדדים נחתם בתל אביב וכן הסכם סילוק החוב עם צד ג'.

4.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, התנגדותה לביצוע תביעה על סכום קצוב הוגשה ללשכת ההוצל"פ בנצרת, ומקום מגוריה הינו בקיבוץ רמות מנשה. משכך, הסמכות המקומית לדון בתובענה נתונה לבית משפט השלום בנצרת.

דיון והכרעה

5.כאמור, עסקינן בבקשה להעברת הדיון בהתנגדות לביצוע התובענה, מבית משפט זה לבית משפט השלום בתל אביב. כתב התביעה על סכום קצוב, נגד המשיבה, הוגש בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. ההתנגדות הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת.

סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") קובע, כדלהלן:

"הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק-הדין; הוא יציין בה, ככל הידוע לו, פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא, מפעם לפעם, לבקש נקיטת הליכים נוספים".

סעיף 81א1(2) לחוק קובע, כדלהלן:

"תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק, ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 50,000 ש"ח ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה - תביעה על סכום קצוב)".

תקנה 109ב(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן: "התקנות") קובעת, כי:

"על אף האמור בתקנה 15(א), התנגדות, בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות או בקשה או תגובה לבקשה בענין בקשה לביצוע תביעה מהסוגים שעליהם יודיע שר המשפטים בהודעה שתפורסם ברשומות, יגיש הנתבע ללשכה שאליה הוגשה הבקשה או ללשכה שליד בית המשפט שאליו ניתן היה להגיש את הבקשה לביצוע התביעה כתובענה לפי תקנות סדר הדין, אלמלא הוגשה ישירות לביצוע בהוצאה לפועל לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק (להלן - לשכת ההגשה)".

תקנה 109ב(ג) לתקנות קובעת, כדלהלן:

"נתבע שהגיש בקשה או תגובה לבקשה כאמור ללשכה שאינה הלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע התביעה כאמור בתקנת משנה (ב) יפרט בה את הטעמים שלפיהם לשכת ההוצאה לפועל האמורה היא המוסמכת לפי תקנת משנה (ב)".

מהאמור עולה, כי תובע רשאי להגיש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב בכל לשכת הוצאה לפועל והנתבע רשאי להגיש התנגדות היכן שהוגשה התביעה המקורית (להלן: "לשכת ההגשה") או ללשכת ההוצאה לפועל שליד בית המשפט שהנתבע סבור כי לו הסמכות המקומית לדון בעניין בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי.

6.מעיון בדברי ההסבר להצעת תיקון 24 לחוק וכן בדברים שנאמרו בדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט בנושא התיקון ואשר צוטטו בהחלטת בית המשפט בת"ת 15724-02-09 אדירים בטחון ואחזקה (1993) בע"מ נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ביום 8.07.2009), עולה, כי בעת התקנת התקנות הרלוונטיות, לא הייתה כוונה לשנות את כללי הסמכות המקומית הנהוגים בבתי המשפט ביחס להתנגדות העוברת להתברר כבקשת רשות להתגונן בבית המשפט.

מאחר ודין התנגדות לביצוע תובענה הינו כדין בקשת רשות להתגונן, בעת שמוגשת התנגדות, ההליך לבירורה, הינו כהליך בסדר דין מקוצר. לפיכך, גם כללי הסמכות המקומית החלים בבתי המשפט מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), יחולו על הליך זה (דוד בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שביעית, כרך שני, יוני 2009, ע' 1022).

7.בשלב הדיון בסוגיית הסמכות המקומית, אין בית המשפט שומע ראיות והוא ניזון רק מכתבי הטענות ומהנימוקים המועלים בבקשה ובתגובה. מכאן, שיש לבחון את החלופות המנויות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, לעניין הסמכות המקומית.

8.המשיבה בחרה להגיש את ההתנגדות, במועד, בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת. כב' רשמת ההוצל"פ ג'באלי, העבירה את הדיון לבית המשפט השלום בנצרת. ואולם תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") מציגה חמש חלופות להקניית סמכות שיפוט מקומית: מקום מגוריו או עסקו של הנתבע, מקום יצירת ההתחייבות, המקום שנועד לקיום ההתחייבות, מקום המסירה ומקום המעשה או המחדל בגינו הוגשה התביעה.