פסק דין
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת עירית הוד) מיום 6.11.12 בת.א. 50633-11-11, לפיו התקבלה תביעת התובעים, בהעדר התייצבות ב"כ הנתבעת. כן בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא מיום 30.11.12, הדוחה את בקשת המערערת לביטול פסק הדין.
כב' השופט בנימין ארבל:
1.המשיבים רכשו מאת המערערת ביום 6.4.01, זכויות בנכס מקרקעין בנצרת. על פי חוזה המכר, הוטלו תשלומי המיסים החלים על העסקה, על המערערת – המוכרת. על זו האחרונה אף הוטל להמציא למשיבים אישורים הולמים, הנדרשים להשלמת העסקה, בגין תשלומי מס שבח מקרקעין, מס מכירה והיטל השבחה.
2.המערערת הפרה את חיוביה על פי חוזה המכר שבין הצדדים, ולא שילמה את התשלומים המוטלים עליה. בלית ברירה, שילמו המשיבים את המיסים הנ"ל והגישו תביעה בבית משפט קמא לשיפויים בגין הכספים ששילמו, וכן לתשלום פיצויים מוסכמים על פי החוזה בסך השווה ל – 5,000 דולרים של ארה"ב. המערערת התגוננה כלפי התביעה, בטענה כי התביעה התיישנה. שכן, בעוד חוזה המכר נכרת ביום 6.4.01, הוגשה התביעה לאחר שחלפו למעלה מ – 10 שנים, ביום 28.11.11.
3.המערערת לא התייצבה לישיבת קדם המשפט שהועיד בית המשפט קמא ליום 6.11.12. עקב כך ניתן נגדה פסק דין, המקבל את התביעה במלואה, וחייבה לשלם את הסך 115,157 ₪ הכולל את תשלומי המיסים ששילמו במקום הנתבעת וכן את סכום הפיצוי המוסכם על פי החוזה.
בית המשפט ציין כי הנתבעת לא הכחישה בכתב הגנתה כי התובעים שילמו את הסכומים שהושתו עליה על פי החוזה, אלא רק טענה, כי אלה לא פנו אליה בדרישת תשלום, וכי תביעתם לתשלום סכום הפיצויים המוסכם התיישנה. בית המשפט קבע כי כיוון שהמשיבים שילמו את תשלומי המיסים נשוא התביעה רק בשנת 2005, טרם התיישנה התביעה. על כן, בהעדר הגנה טובה לנתבעת – קיבל את התביעה.
בהתאם, חוייבה הנתבעת בסכום התביעה, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.
4.הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין, בטענה כי במועד שנועד לקיום הדיון, נפל עורך דינה של המערערת למשכב, ובשל כך לא התייצב. הבקשה נדחתה בהחלטה קצרה מיום 30.11.12, בה קבע בית משפט קמא כי אינו רואה מקום, בתוקף שיקול דעתו, לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות, בהצביעו על נימוקי פסק הדין, לפיהם נקבע כי הנתבעת לא הצביעה על כל הגנה כנגד התביעה, לא בכתב הגנתה, ולא בבקשתה.
ומכאן, הערעור שבפנינו.
5.בערעורה, טועת המערערת, כי נוכח המכאובים הקשים בהם לקה עורך דינה, נבצר ממנו להתייצב לדיון. ההלכה הפסוקה קובעת כי רק במקרים קיצוניים יעשה בית המשפט שימוש בסנקציה של מתן פסק דין בהעדר התייצבו. לגוף העניין, נטען כי דחית טענות ההתיישנות ע"י בית המשפט קמא שגויה. לשיטת המערערת, המדובר בעילה חוזית, בה מנין ימי מרוץ תקופת ההתיישנות ימנה מיום כריתת החוזה. מכל מקום, גם אם לא נקבל טענתה זו ביחס לתשלומי המיסים, למצער – יש לקבל את טענתה ביחס לתשלום סכום הפיצויים המוסכם – עילה שנולדה במועד חתימת החוזה – ממועד זה יש למנות את מניין ימי ההתיישנות.
גם העובדה כי המשיבים השהו תביעתם והגישוה רק כחלוף 6 שנים ממועד תשלום המיסים, מעידה על כך כי אלה זנחו את תביעתם.
המשיבים תומכים בנימוקיו של בית המשפט קמא.
6.בישיבת יום 11.6.13, הסכימו הצדדים כי ערכאת הערעור תפסוק על דרך הפשרה לפי ס' 79א(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב).
המשיבים הטעימו, כי בהסכמתם זו אין הם מוותרים על תביעה נוספת העומדת להם כנגד המערערת, בגין תשלומי היטלי השבחה על הנכס נשוא החוזה, אשר טרם היו ידועים נכון ליום הגשת התביעה.
איננו רואים במסגרת פסק דין זה מקום להתייחס לתשלום זה ומשמעה של אי תביעתו עד כה.
7.שקלנו את טענות הצדדים, לרבות אלה המופיעות בכתבי בית הדין שהוגשו לבית המשפט קמא, לאחר שעיינו בכל אלה, תוך שאנו נותנים דעתנו לעובדה כי למעשה אין המערערת מתחכשת בפה מלא לכך שהיא הפרה את הוראות החוזה בכך שלא שילמה את המיסים המוטלים עליה בגינו, אנו מחליטים לחייב את המערערת – על דרך הפשרה – לשלם למשיבים, תוך 30 יום מהיום, סך כולל של 95,000 ₪ לכיסוי מלוא תביעתם.
היה ולא יושלם הסכום הנ"ל תוך 45 יום מהיום, יתווסף אליו סכום ההוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסק בבית המשפט קמא, בסך 10,000 ₪. בנוסף, יצטרפו לכל התשלומים הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
בנימין ארבל, שופט
כב' הנשיא יצחק כהן – אב"ד: