עזר נ' עיריית תל-אביב

פסק דין

האם בניית קיר לבנים מאחורי תריס גלילה חיצוני עשוי ברזל היא בגדר בנייה טעונת היתר או שמא היא בגדר "שינוי פנימי" שאינו טעון היתר לפי חוק התכנון והבנייה? שאלה הניצבת על מדוכת הדיון בערעור זה.

הנסיבות

המערער הוא הבעלים של מבנה הממוקם ברח' קאפח 1 בתל אביב (מתחם שוק הכרמל). חזית המבנה, היינו הקיר החיצוני בחזית, איננו אלא תריס גלילה מברזל. ככל הנראה תריס הגלילה הותקן על פי היתר הבנייה המקורי.

ביקורת שנערכה במבנה ביום 3.1.12 העלתה כי נבנה מאחורי תריס הגלילה, כ-20 ס"מ אל פנים החלל של המבנה, קיר לבנים שבו מפתח הנראה כחלון.

ביקורת נוספת שנערכה במבנה ביום 31.1.12 העלתה אצל גורמי המשיבה חשש שבניית הקיר היא חלק ממהלך בנייה מתוכנן של חלוקת המבנה ל"מספר דירות". מאחר שאין היתר לחלוקת המבנה לדירות ואין לפי שעה היתר להשתמש בו למגורים הוצא צו הפסקת עבודה שיפוטי לעניין אותה בנייה מתוכננת.

המשיבה הוציאה צו הריסה מנהלי לקיר הלבנים. היא נמקה את הצו בכך שהבנייה משנה את החזית הקדמית של המבנה, שכן במצב שבו תריס הגלילה מורם נראה הקיר בחזית המבנה במקום חלל ריק.

העותר השיג לפני בימ"ש קמא על ההריסה המנהלי וביקש לבטל אותו.

ביום 18.3.12 ניתנה החלטת בימ"ש קמא בבקשה. ההחלטה דחתה את הבקשה ואישרה את ביצוע צו ההריסה המנהלי (כב' השופטת גלית אוסי-שרעבי).

מכאן הערעור.

עיקרי החלטת בית משפט השלום

שופטת בית משפט השלום הנכבדה סברה שאין משמעות לכך שקיר הלבנים נבנה מאחורי תריס הגלילה פנימה אל תוך חלל המבנה. שכן בניית הקיר אוטמת את הפתח ומייתרת את תריס הגלילה ומשווה "חזות מהותית שונה לנכס". בעת שתריס הגלילה מורם נראית חזית המבנה שונה בתכלית מן החזית שהייתה נצפית בהעדר הקיר.

בחינה תכליתית של חוק התכנון והבנייה בהקשר לדרישה להוצאת היתר לכל מה שאינו בגדר "שינוי פנימי" תגלה שהצורך בהיתר נועד גם להבטיח מראה אסתטי ואחידות בחזית מבני העיר או בחלק מסוים בעיר.

השופטת גם העירה שבניית הקיר מאחורי תריס הגלילה תוך פתיחת חלון בו מעידה על כך שאין מדובר בשינוי פנימי בלבד.

משום כך אושר צו ההריסה המנהלי.

טענות מכאן ומכאן

המערער טוען שבניית קיר הלבנים אינה מצריכה היתר, שכן מדובר ב"שינוי פנימי" במבנה. שינוי כזה אינו מצריך היתר, כהגדרתו בסעיף 145(א)(2) לחוק התכנון והבניה.

המערער אינו מכחיש שבכוונתו לגרום לכך שיינתן לו היתר להשתמש במבנה למטרות מגורים. כשתושג תכלית זו לא מן הנמנע שתריס הגלילה יוסר ממקומו והקיר ישמש כחזית חיצונית של המבנה. עד לקבלת אישור כזה יישאר תריס הגלילה במקומו והשארתו על מקומו תותיר את קיר הלבנים בבחינת "קיר פנימי".

ב"כ המערער הבהיר שכאשר נבנה קיר הלבנים ראה המערער לנגד עיניו שימוש אפשרי במבנה כמחסן סחורה (שימוש מותר) וכדי לאפשר לבעלים של המחסן לקיים פעילות של ניהול העסק בתוך המחסן הוקם הקיר כדי שבשעה שתריס הגלילה מורם יוכל הגורם המנהל לקיים את פעילותו מאחורי הקיר כמחיצה.

ב"כ המשיבה סבורה שהטענה שהקיר הוא "קיר פנימי" איננה אלא התחכמות. הלכה למעשה הקיר משנה את החזות החיצונית של המבנה שהרי במציאות שקדמה לבנייה, מציאות שהותרה בהיתר הבנייה המקורי היה בחזית המבנה תריס הגלילה שעם הרמתו נצפה החלל הפנימי של המבנה. החלל הזה נסגר באמצעות קיר הלבנים ואינו נראה עוד.