פסק דין
הצדדים ועיקרי הטענות
התובעים הגישו תביעה לתשלום סך של 30,292 ₪ בטענה כי הנתבע מכר להם רכב, ביום 7.9.11, וזאת מבלי לגלות להם עובדה מהותית, לפיה היה הרכב גנוב, במשך כארבע שנים. מלכתחילה הוגשה התביעה אף כנגד קשר רנט א-קאר בע"מ, אך התביעה כנגדה נמחקה בהמשך.
מכתב התביעה עולה כי התובעים רכשו את הרכב מידיו של הנתבע, לאחר שנבדק במכון בדיקה מ.מ.מ. אחיו של הנתבע, מר גדעון גולן היה מעורב במכירה. ביום 9.9.11 נכנסה התובעת עם הרכב למוסך, שם הסתבר לה כי הרכב מעולם לא טופל במוסך מורשה של מאזדה, בניגוד למידע שנמסר לה על ידי הנתבע, וכי מצב הרכב אינו מתאים לרכב אשר נסע 42,000 ק"מ.
בדיקה שערכו התובעים העלתה כי הרכב היה גנוב במשך השנים 2007-2011, עובדה אשר לא הובאה לידיעתם.
התובעים עותרים לחייב את הנתבע בגין ההפרש בין המחיר אשר שילמו, לבין מחירו של רכב אשר היה גנוב, וכן בגין עגמת נפש, הוצאות ובזבוז זמן, תיקון ליקויים, אגרה וחשבונית בדיקה.
בכתב ההגנה טען הנתבע כי אחיו הוא שמכר את הרכב, והוא רק סייע לו.
בדיון, שהתקיים ביום 11.7.13, טען התובע כי הנתבע, הוא שמכר לו ולאשתו את הרכב, ולא אחיו, אם כי אחיו של הנתבע, מר גדעון גולן, לקח אף הוא חלק במכירה. לדברי התובע רכש את הרכב במחיר של 89,000 ₪, אשר סוכם עם הנתבע, בעת שמחירו של הרכב, על פי המחירון עמד על סך של 98,000 ₪. לדבריו נאמר לו כי יש להפחית ממחירו של רכב אשר נגנב, כעשרים אחוז מערכו. עוד אמר כי אחיו של הנתבע אמר לתובעים כי הוא רק שליח של הנתבע. לדברי התובעת התנהלו השניים מול הנתבע, אשר התחזה להיות בעליו של הרכב.
אחיו של הנתבע, מר גדעון גולן, העיד ואמר כי רכש את הרכב מ"חי ליס" סוחר מכוניות, שיפץ את הרכב ומכר לתובעים. לדבריו אמר להם כי הרכב היה גנוב.
הדיון נדחה על מנת לאפשר לתובעים לתקן את התביעה, ולהגישה כנגד אחיו של הנתבע, אלא שהסתבר להם שמר גדעון גולן הינו פושט רגל, וספק אם ניתן יהיה להיפרע ממנו.
בדיון שהתקיים ביום 15.12.13 אמר הנתבע כי הוא עזר לאחיו למכור את הרכב. הנתבע היה נכון לרכוש מהתובעים את הרכב, תוך הפחתת שיעור של 15% ממחיר המחירון, אלא שהם דחו את ההצעה.
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את הצדדים ואת העדים ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים אשר צורפו להם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל, אם כי בחלקה.
מקובלת עלי עדותם של התובעים ושל העדים מטעמם, לפיה הנתבע הוא שמכר להם את הרכב, מבלי שאמר להם כי הוא מסייע לאחיו. כמו כן מקובלת עלי עדותם לפיה לא ידעו כי הרכב גנוב.
העובדה שאחיו של הנתבע הגיע לדיון והעיד כי הוא זה אשר מכר לתובעים את הרכב, מבלי ליידע את התובעים, ואת בית המשפט בדבר היותו פושט רגל, מחזקת את טענת התובעים לפיה סייע הנתבע לאחיו, תוך הצגת מצג כוזב, לפיו הוא, הנתבע, זה שביקש למכור את הרכב.
התובעים לא הביאו כל ראיה באשר לשיעור ההפחתה במחיר הרכב, אשר היה גנוב במשך ארבע שנים. אין ספק כי לכל הפחות יש להתייחס לרכב, כאל רכב אשר עבר "יד" נוספת, והיה בידיו של בעלים נוסף. ספק לו היו התובעים רוכשים את הרכב, בידיעה שהרכב היה גנוב במשך ארבע שנים. לו עשו זאת, היו ודאי עומדים על הפחתה במחירו. בהעדר ראיה להפחתה המקובלת בשוק מכירת הרכב, אני מעמידה את ההפחתה במחיר על שיעור של 10%, מהמחיר אותו שילמו, דהיינו על סך של 8,900 ₪.
התובעים צירפו לכתב התביעה תוצאות בדיקה נוספת, אשר ערכו לרכב, לאחר הקניה, וחשבונית בגין התיקון, על סך של 3,720 ₪. מאחר והסתבר שאחיו של הנתבע הינו סוחר מכוניות, והוא שהציע לתובעים לבדוק את הרכב במכון מ.מ.מ, והיות והליקוי התגלה מיד לאחר רכישת הרכב, אני סבורה כי על הנתבע לשאת בעלות התיקון והבדיקה, בסך של 3,990 ₪.
נזקיהם הבלתי ממוניים של התובעים לאו הוכחו לפני, וכך גם לא הוצאותיהם הנוספות, למעט אגרת בית המשפט.
סוף דבר ישלם הנתבע לתובעים סך של 12,890 ₪ וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, ישלם הנתבע לתובעים הוצאות משפט בסך 850 ₪, בהתחשב בעובדה שזומנו על ידם עדים, וזאת בתוך 30 יום.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מהיום.