עזבון המנוח יבגני גולובין ז"ל ואח' נ' יפרח משה מנהל חברת כ"א מתמיד פ"ת ואח'

החלטה

ביום 16.6.10 ניתן פסק דין משלים על ידי ס"נ כבוד השופטת הד"ר פלפל ובסופו קבעה כי "בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעים, ביחד ולחוד, שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ + מע"מ, וכן את הוצאות המשפט אותן ישום הרשם".

התובעים פנו לבית משפט לשום את ההוצאות, בהתאם לקביעה הנזכרת.

עיינתי בבקשה ובצירופיה, כן עיינתי בתגובת הנתבעים ובתשובת התובעים.

הנתבעים אינם חולקים על חובתם לשלם את הוצאות הרופאים המומחים כמבוקש (סעיף 2 א-ב לבקשה) אך חולקים על הטענה כי עליהם לשאת בהוצאות המומחה הפנסיוני מטעם התובעים, מר דן שפרינצק וכן חולקים על חובתם לשאת בהוצאות משרדיות נטענות שלא נסמכו בראיות להוצאתן.

אשר להוצאות המומחה הפנסיוני מר שפרינצק טוענים הנתבעים כי "מדובר בהוצאה מיותרת בתכלית וגם ביהמ"ש הנכבד לא קיבל עדותו של 'מומחה' זה וביסס את פסק דינו על קביעותיו של האקטואר שי ספיר...ויובהר ... [מדובר]... בחוות דעת חסרת כל בסיס עובדתי ו/או משפטי אשר ביהמ"ש הנכבד דחה לחלוטין ואין להטיל על הנתבעים לשאת בהוצאה כספית שנגרמה בגין כך" (סעיף 2 לתשובת הנתבעים).

אשר להוצאות המשרדיות טוענים הנתבעים כי "המתדיין אינו יכול להראות ולו הוצאה כספית מתועדת ...אין מקום לפסיקת הוצאות בלתי מוכחות אלו. ככל שעסקינן בהוצאות שנגרמו לב"כ התובעים, אזי בגין כך נפסק לו שכר טרחה (הן בפסק הדין החלקי והן בפסק הדין הסופי) (סעיף 3 לתגובת הנתבעים).

תקנה 513(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, היא התקנה הרלוונטית לענייננו ולפי ההלכה הפסוקה, רכיבי ההוצאות המנויות בתקנה זו מסורות לחישוב שיעשה מזכיר בית המשפט והרשם (מכוח סעיף 105(א) לחוק בתי המשפט).

כבר ממתן סמכויות אלה למזכיר הראשי ברור כי כוונת המחוקק ל'חישוב טכני' ללא הפעלת שיקול דעת, שהרי למזכיר בית המשפט אין סמכות שיפוטית המסמיכה אותו לצקת תוכן לגובה החיוב, וגם לא לשאלת נחיצות ההוצאה; ואם תפקיד עריכת השומה מסור למזכיר או לרשם משמע הסמכות מקבילה, ומדובר בסמכות מנהלית.

בהעדר הוראה אחרת בפסק הדין של בית המשפט, אין המזכיר או הרשם מוסמכים להפחית מהוצאות אלה (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, 742; רע"א 2993/04 בנק המזרחי נ' לונדנר ואח').

ולענייננו - אשר להוצאות בגין חוות דעת המומחה שפרינצק, שלא רק שהעיד בבית המשפט אלא שבפסק הדין התייחסה כבוד השופטת הד"ר פלפל לחוות דעתו – הרי העובדה כי בית המשפט העדיף את חוות הדעת מטעם הנתבעים שניתנה מפי האקטואר מר שי ספיר אינה מעלה ולא מורידה מחובת הנתבעים לשאת בהוצאות התובעים שהוצאו לצורך ניהול המשפט; בהתאם לתקנה 129 לתקנות סדר הדין על בעל דין המבקש להוכיח טענותיו בענין שבמומחיות להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו ובכך הוא פותח את האפשרות להוכיח לפני בית המשפט את טענותיו בענין זה שללא צירוף חוות דעת מומחה היה נמנע ממנו לעשות כך ולהביא הטענות ליריעת המחלוקת הדרושה הכרעה.

משכך אני מאשרת את ההוצאה בגין חוות הדעת והעדות של מר שפרינצק שהוכנו לצורך המשפט.

אשר להוצאות המשרדיות, לא הוצגה כל אסמכתא או ראייה להוצאה שהוצאה בפועל ומשכך אני דוחה את המבוקש בסעיף זה.

לאור האמור אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט כמפורט בסעיף 2 א., ב., ג. לבקשה; הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הוצאתם ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ל' תשרי תשע"א, 08 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי