עזאם נ' פואז - פסקדין

פסק דין

עניינו של פסק הדין שלפניי בנזקי רכוש שאירעו לרכב התובע כאשר נפגע מפרה שחצתה את הכביש.

לטענת התובע ביום 10.9.09 בשעה 15.00 נהג רכבו מסוג מזדה מ.ר. 69-338-63 בין צומת עילבון לצומת גולני. כאשר הגיע בסמוך לתחנת דלק הבחין בפרות החוצות את הכביש. התובע עצר רכבו עצירה מוחלטת ואולם לדבריו, לפתע, דהרה פרה אל עבר מכוניתו והתנגשה בה בעוצמה רבה. כתוצאה מכך נגרם נזק לרכב אשר הוערך על ידי שמאי מטעמו בסך של 3436.31 ₪ (חווה"ד צורפה לתביעה).

התובע נשא בשכר טרחת השמאי בסך של 641 ₪.

לתובע נגרמו עגמת נפש והוצאות כגון שימוש בתחבורה חלופית וירידת ערך את אלה מעריך הוא בסך כולל של 3,000 ₪.

בסה"כ העמיד התובע תביעתו על סך של 7077.31 ₪.

לטענת הנתבע יש לדחות את התביעה שכן הפרה אשר פגעה ברכבו של התובע אינה בבעלותו והתובע אינו מציין כלל כיצד זיהה אותה וכיצד שייך אותה לעדריו של הנתבע.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל.

עדותו של התובע לעניין אופן התרחשות התאונה וזיהוי הנתבע כבעליה לא נסתרו כלל בחקירתו.

לדבריו, אשר נמצאו אמינים בעיני, לאחר התאונה משכו 3 בחורים את הפרה שפגעה ברכב אל צד הדרך. התובע ביקש לברר את זהותם של אותם בחורים אולם אלה ציינו בפניו כי לא ידברו עימו עד שאביהם יגיע. הבחורים, ילדיו של הנתבע הם שאישרו באוזני התובע כי הנתבע הינו הבעלים של אותה פרה, ואכן לאחר שהבחורים התקשרו אל הנתבע הגיע הנתבע תוך מספר דקות למקום.

לאחר דין ודברים עם התובע ביקש הנתבע מילדיו לעזוב את המקום ואלה אכן עשו כך אולם התובע הספיק לרשום את מספר הרכב ואת סוגו.

בחקירתו הנגדית אישר הנתבע כי אכן הרכב הינו בבעלות ילדיו.

בפי הנתבע לא היה כל נימוק להבהיר ככל שאין המדובר בילדיו או בפרה מהעדר שלו מדוע זומן על ידי אותם בחורים למקום ומדוע התייצב שם בסמוך לאחר התאונה ובא בדברים עם התובע.

התאונה כאמור התרחשה בשל העובדה כי לא עלה בידי בניו של הנתבע להשתלט על הפרה וזו פגעה ברכב.

בנסיבות העניין ונוכח העובדה כי הוכח שהנתבע הינו הבעלים של הפרה ולפיכך זו מצויה (או צריך שתימצא) תחת שליטתו ופיקוחו, מוטלת עליו החובה לפצות את התובע בגין הנזקים וההפסדים שנגרמו לו.

אשר לנזק, כאמור התובע צירף לתביעתו חוות דעת שמאית. עיון בה מעלה כי הנזק מסתכם לסך של 3,436.31 ₪ .

כמו כן, נשא התובע בשכר טרחת השמאי בסך של 641 ₪ וסכומים אלה יש לפסוק לו.

יחד עם זאת, לא מצאתי לפסוק נזק כללי אשר לא הוכח לפניי כלל.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 4077.31 ₪ וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 7.2.10 ועד למועד התשלום בפועל.