עזאזמה(עציר) נ' מדינת ישראל - פסקדין

החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט אדם אור) על פיו הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כתב האישום מייחס לעורר שני אישומים שעניינם עבירות של שהייה שלא כדין בישראל אשר בוצעו בשני מועדים שונים בחודש ספטמבר. באישום הראשון מואשם העורר בכך שביום 9.9.10, כאשר שהה שלא כדין בישראל ובאותו מעמד התחזה לאדם אחר בכך שמסר לשוטר בעל פה שהוא בן 15 ואין לו תעודת זהות ובהמשך מסר לשוטר מספר תעודת זהות של אדם אחר ובכך אף הפריע לשוטר בשעת מילוי תפקידו.

באישום השני מואשם העורר בכך שביום 28.9.10 שהה שוב שלא כדין בישראל וכשנעצר אמר לשוטר שהוא בן 16 וזאת בכוונה להכשילו במילוי תפקידו.

החלטת בית המשפט להורות על מעצרו של העורר נומקה נמק היטב בכך שהעורר הינו תושב שטחים ומכאן קיימת מסוכנות אינהרנטית להימלטות מן הדין ולאור העובדה שמדובר בעורר אשר לאחר כניסתו הראשונה שוחרר ולא היסס למרות האמון שניתן בו לחזור פעם שנייה לישראל הרי אלו נסיבות מחמירות.

בית המשפט קמא סקר בהחלטתו מספר פסקי דין, הן של בית המשפט העליון והן של בתי המשפט המחוזי בערר תוך שהתייחס לנסיבות כל מקרה וציין כי במקרה זה לאחר לבטים קשים החליט להורות על מעצרו של העורר ונוכח רצף העבירות.

בערר נטען כי טעה בית המשפט קמא משהורה על מעצרו של המשיב וכי האסמכתאות עליהם הסתמך בית משפט קמא אינם תואמות את נסיבות המקרה כאשר מדובר בענייננו בעורר צעיר נעדר עבר פלילי. עוד נטען כי טעה בית המשפט משהורה על מעצרו של המשיב מבלי לשמוע מי מהערבים.

אכן בדין ציין בית משפט קמא כי כאשר מדובר בשחרורם של תושבי שטחים קיים חשש קבוע וברור להמלטות מאימת הדין. כך נקבע על ידי כב' השופט רובינשטיין בבש"פ 1048/08 עאהד טאלאלקה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) כי:

"דעת לנבון נקל, כשכאשר המדובר בתושב הרשות, וכל עוד לא נשתנה מצב היחסים במישור הכללי והמשפטי, יש חשש טבוע וברור להמלטות מאימת הדין בשטחי הרשות הפלסטינאית, ובמקרים לא מעטים אכן אין מנוס ממעצר. השאלה אם בנסיבות העבירה בה החשוד או הנאשם – מהות ומיהות – אין מקום לשחרור לחלופה, או שמא ניתן להפיג את חשש ההימלטות במידה סבירה בחלופת מעצר בישראל, או אף בשחרור לשטח גופו בתוך הפקדה וערבויות של ישראלים, היא תלוית נסיבות".

בענייננו אכן מדובר במשיב אשר נכנס פעמיים לישראל, בפעם השנייה אחרי פרק זמן קצר בלבד לאחר שהוזהר ושוחרר, כאשר בשתי ההזדמנויות אף התחזה לאדם אחר והכשיל שוטרים ואכן אלו נסיבות המחמירות את מצבו, כפי שציין בית המשפט קמא.

עם זאת המדובר בעורר נעדר עבר פלילי, צעיר בגילו.

אף בית המשפט הנכבד קמא ציין בהחלטתו, תוך שהפנה להחלטת כב' השופט רובינשטיין בעניין טאלאלקה כי תמיד שומה לבחון האם אין חלופת מעצר אפשרית בנסיבות העניין.

לאור האמור מצאתי כי היה מקום שבית המשפט, טרם מתן החלטתו הסופית, יבחן את הערבים שהוצגו בפניו ולאחר בחינתם יבדוק האם יש בחלופה שהוצגה כדי להפיג את אותו חשש של המלטות מן הדין לאור מעשיו של העורר והבעייתיות ליתן בו אמון כפי שציין בית משפט קמא.

אותו קושי שבית המשפט ציין ליתן בעורר אמון, כפי שהדגיש אף בא כוח המשיבה, יש מקום לבוחנו לאחר שיוצגו הערבים ויבחנו על ידי בית המשפט, תוך בחינת יכולתם להוות חלופה ראויה כחלופת מעצר, אם בתנאי מעצר בית מלא ואם באפשרות השנייה שהוצגה והכל בנסיבותיו של המשיב ולאור הקושי ליתן בו אמון, כפי שציין בית המשפט הנכבד קמא.

אין באמור לעיל כדי להביע עמדה באשר לתוצאה הסופית, אלא מצאתי שיש מקום לקבל הערר במובן זה שהתיק יוחזר לבית משפט השלום על מנת שיוצגו בפניו הערבים, ייבחנו על ידו והחלטתו תינתן לאחר האמור לעיל.

אשר על כן הערר מתקבל במובן זה והתיק יוחזר לבית משפט השלום לקביעת דיון לצורך שמיעת הערבים.

ניתנה והודעה היום ט' חשון תשע"א, 17/10/2010 במעמד הנוכחים.

יעל רז-לוי, שופטת

הוקלד על ידי: מאור מורגנשטרן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: