עו"ד אבי שינדלר נ' שרת המשפטים ואח'

השופט י' עמית:

1. העתירה שבפנינו נסבה על ניגוד עניינים נטען בין כהונתו המיועדת של המשיב 6 (להלן: המשיב) כחבר בוועדה לבחירת שופטים, לבין עיסוקיו כבעל משרד עורכי דין המופיעים בפני שופטים ורשמים. הסעד שנתבקש בעתירה הוא כי כהונתו של המשיב תותנה בעריכת הסדר ניגוד עניינים, באופן שימנע מהמשיב לדון במינויים ובקידומם של שופטים ורשמים בכירים אשר לפניהם מופיעים אנשי משרדו.

           העתירה הוגשה תחת הכותרת "עתירה דחופה לצו על תנאי" (אך ללא בקשת צו ביניים לצידה), לאור העובדה כי המשיב אמור להתחיל לכהן בוועדה לבחירת שופטים החל מיום 28.1.2018.

2. כפי שעולה מהעתירה, העותר הוא חבר המועצה של לשכת עורכי הדין מטעם סיעה הנמצאת באופוזיציה. ה"טריגר" להגשת העתירה – והדברים עלו גם במהלך הדיון בפנינו כאשר שאלנו את בא כוח העותר "מה יום מיומיים" – הוא הופעתו של המשיב בתוכנית "עובדה" שהוקדשה להליך מינוי שופטים. נטען כי המשיב הופיע בתכנית וסיפר למצלמה על שופט פלוני שנאמר לו כי לשכת עורכי הדין סברה כי אינו ראוי להרצות בכנסים ובימי עיון שמארגנת הלשכה. בעקבות זאת, המשיך וסיפר המשיב, חשו עורכי דין ממשרדו ביחס לא טוב מאותו שופט. משכך, פנה המשיב לנשיא בית המשפט במחוז, פרס לפניו את הבעיה וביקש כי משרדו לא ינהל תיקים בפני אותו שופט. הוסיף המשיב וסיפר כי אילולא נפתרה הבעיה בעזרתו של נשיא בית המשפט באותו מחוז, הוא היה פונה לשרת המשפטים ומבקש להעלות את הנושא בוועדה לבחירת שופטים כיוון שלדעתו ראוי להדיח שופט זה.

           העותר ראה בדברים בבחינת הודאת בעל דין בדבר ניגוד עניינים מובנה של המשיב ומשרדו, אשר מונה מספר עורכי דין המופיעים בתיקי ביטוח ונזיקין בפני שופטים ורשמים בכל רחבי הארץ. העותר טען לניגוד עניינים בין תפקידו של המשיב כחבר הוועדה לבחירת שופטים לבין האינטרס האישי-כלכלי שלו כשותף במשרד עורכי דין העוסק בליטיגציה. לשיטת העותר, אל לחבר ועדה לשקול שיקולים אישיים כמו היחס של המועמד אל אנשי משרדו, או פסיקתו של המועמד בתיקים בהם המשרד מייצג. מכאן החשש שהביע העותר כי למכלול השיקולים של המשיב כחבר בוועדה למינוי שופטים, עלולים להשתרבב שיקולים אישיים הנוגעים למידת החסד ששופט פלוני או שופטת אלמונית ירעיפו על עורכי הדין ממשרדו, ודי במראית העין הכרוכה בכך.

           לצד זאת העלה העותר חשש נוסף למראית עין, כי יהיו שיסברו ששופטים או רשמים בכירים מעניקים יחס מועדף לאנשי משרדו של המשיב המופיעים בפניהם. ולא רק חשש מראית עין יש כאן אלא ש"אף לגבי שופטים ורשמים בכירים מקצועיים נותר אבק של חשש שמא ידבק בהם דבר מה ממגרעות אנוש".

           לאור זאת, ביקש העותר להרחיב את הכלל בדבר מניעת ניגוד עניינים ולהחילו על המשיב.

3. דין העתירה להידחות.

           לא בכדי ביקש העותר להרחיב את הסדר ניגוד העניינים הקבוע בחוק, באשר המחוקק היה מודע לנושא שהעלה העותר על ראש עתירתו, וקבע הסדר ממצה לגביו. טרם אעמוד על ההסדר החקיקתי, אשרטט בפני הקורא את המסגרת הנורמטיבית הצריכה לענייננו ואשר נעה בין שלוש הוראות חוק רלבנטיות.