עונה ואח' נ' שבו - פסקדין

פסק דין

תביעה לשיפוי התובעים בגין נזקים אשר אירעו לרכבם כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 26/11/12.

טרם תפורטנה טענות הצדדים, אקדים ואציין, כי אין חולק בין הצדדים שבמועד הנקוב, עת האט רכב התובעים את נסיעתו, פגע רכב הנתבעת ברכבו מאחור.

המחלוקת בין הצדדים נסבה על שאלת הנזק אשר נגרם לרכבם של התובעים כפועל יוצא מהתאונה- כאשר התובעים טוענים לנזקים כמפורט בחוות דעת מטעמם מיום 18/12/12 ואילו הנתבעת, טוענת כי לא ארעו לרכבם של התובעים נזקים כלשהם ותומכת טענתה בחוות דעת מומחה שמאי מטעמה מיום 3/3/12.

בדיון ראשון אשר התקיים בפני העידו התובע 1 והנתבעת- במסגרת דיון זה נתחוור כי אין כאמור מחלוקת באשר להילך התאונה אלא רק באשר לנזק אשר נבע ממנה ומשכך, נקבע על ידי דיון נוסף, במסגרת העידו מטעם התובעים השמאי מר ארז ערן ואילו מטעם הנתבעת השמאי – מר ישראל דרנוב .

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

ראשית - הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובעים החובה להוכיח את תביעתם, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובעים בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתם- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע להם כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי לא זו בלבד שהתובע לא הרים הנטל להטיית מאזן ההסתברויות לכיוון גרסתו, אלא שהמאזן אף נוטה לכיוון גרסת הנתבעת.

בהקשר זה, הוצגו כאמור מטעם כל אחד מן הצדדים חוות דעת והמומחים אשר ערכו אותן אף נחקרו.

עיון בחוות דעת התובעים מעלה כי המומחה מטעמם, לא בחן את הקשר הסיבתי בין הנזקים לתאונה כפי שתוארה, אלא רק בחן הנזקים כפי שהוצגו לו ושם אותם.

בהבדל מחוות דעת התובעים, בחוות הדעת אשר הוגשה מטעם הנתבעת, נבחנו על ידי המומחה מטעמה הנזקים, בפני עצמם וכן, אל מול רכב הנתבעת, תוך שהמומחה מגיע למסקנה כי מקור הנזקים ברכב התובע אינו בתאונה ותמך קביעתו בממצאים כדלקמן-

כך, הודגם כי מיקום הפגיעה ברכב התובעים אינו עולה בקנה אחד עם גובה רכב הנתבעת.