עומר ואח' נ' אחדות ביתחרושת לטחינה חלבה וממתקים בעמ

החלטה

1.המבקשים פנו בבקשה לבית הדין ביום 6.10.10 וביקשו כי בית הדין יורה למשיבה לבטל את הודעות הפיטורים שניתנו למבקשים ולהשיבם לעבודה במשיבה.

המשיבה הגישה תשובתה לבקשה בהתאם להחלטתי מיום 6.10.10 וטענה כי יש לדחות את הבקשה.

2.בדיון שהתקיים ביום 11.10.10 בפני התייצבו לדיון רק שניים מהמבקשים, מאג'ד עומר ועלי עלי עבדאללה עודה והם נחקרו על תצהיריהם. כן נחקרו מצהירי המשיבה מר יעקב מלאך הבעלים ומנכ"ל המשיבה ומר יורי סמירין מנהל המעל של המשיבה ,המעורב בהליך הפיטורים של המבקשים.

הדיון התקיים בדן יחיד בשל אי התייצבות נציגי הציבור לדיון והחלטתי שלא לדחות את הדיון בשל אי התייצבותם.

3.יאמר על ידי כבר בתחילתה של הכרעה זו, כי דין בקשות המבקשים 2 ו- 4 להידחות על הסף, בשל אי התייצבותם לדיון. אין די בהגשת טיעונים משפטיים בשם מבקשים אלו על ידי ב"כ, ומשלא התייצבו לחקירה על תצהיריהם להוכחת טענתם כי פוטרו שלא כדין, דין בקשתם לסעד הזמני נדחית.

4.אדון להלן בבקשות המבקשים 1 ו- 3.

ואלה הן העובדות הרלבנטיות להכרעתי זו כפי שהן עולות לכאורה מכתבי הטענות והמסמכים שצורפו אליהם:

א.המבקשים הינם תושבי איו"ש אשר עבדו כפועלים במשיבה. המבקש 1 החל לעבוד במשיבה ב- 31.8.03 ואילו המבקש 3 ב- 27.3.03.

ב.המשיבה הינה מפעל ותיק מאוד ליצור טחינה וממתקים (1929), הפועלת באזור התעשייה ברקן.

ג.הצדדים חלוקים ביניהם האם שולמו למבקשים תנאי שכרם כקבוע בדין, כאשר המבקשים טוענים כי הלינו זכויותיהם במהלך השנים ואילו המשיבה טוענת כי שילמה למבקשים את מלוא זכויותיהם, ואף מעבר לכך, במהלך שנות עבודתם.

ד.המבקשים הגישו תביעות כספיות כנגד המשיבה ביחד עם עוד 13 עובדים נוספים במהלך חודש ספטמבר ותביעות אלו נמסרו להנהלת המשיבה.

ה.המשיבה החליטה על פיטורי העובדים הפלסטינאים במפעל כחלק מתהליך התארגנות מול צעד הרשות הפלסטינאית אשר הורתה בצו כי החל מ- 1.1.11 לא תתאפשר כניסת העובדים הפלסטינאים ל מקומות העבודה בשטחי איו"ש, לרבות אזור התעשיה ברקן.

ו.לאור הודעה שקיבלה המשיבה בענין זה ממשרד התמ"ת, הדורש התארגנות המפעל כנגד צו הרשות הפלסטינאית, פועלת המשיבה בגיוס עובדים ישראלים חלף העובדים הפלסטינאים עת היא מגייסת עובדים מחד ומפטרת היא עובדים כדוגמת המבקשים.

ז.המבקשים נבחרו להיות מבין העובדים הראשונים שפוטרו מהמשיבה לאור אירועים שאירעו במפעל במאי 2010 וכן התנהלותם בעבודתם במפעל.

ח.אין חולק שמבין 13 העובדים שהגישו תביעתם פוטרו 3 בלבד והמבקש 4 טען כי אביו הוא בין התובעים.

ט.לשני המבקשים נערך שימוע בטרם הפיטורים כאשר למבקש 1 נערך שימוע ביום 27.9.10 ולמבקש 3 נערך שימוע לטענת המשיבה ב- 13.9.10 ואילו לטענת המבקש ב- 15.9.10 יום מסירת כתבי התביעה לטענתו.

י.הצדדים חלוקים באשר למועד מסירת כתבי התביעה בשל אי בהירות הכתב באישור המסירה (15.9 או 16.9).

יא.המבקש 1 קיבל מכתב פיטורים ביום 3.10.10 ופיטוריו נכנסים לתוקף ב- 31.10.10 ואילו המבקש 2 קיבל מכתב פיטורים ביום 15.9.10 ופיטוריו נכנסו לתוקפם ב- 15.10.10.

5.המבקשים טוענים כי לא היתה סיבה אמיתית לפיטוריהם למעט העובדה כי הגישו תביעות כנגד המשיבה למיצויי זכויותיהם. על כן המבקשים טוענים כי על פי סעיף 28 לחוק הגנת השכר, יש להגן עליהם מפני פיטוריהם.