עוז ואח' נ' עמנואל ואח'

פסק דין

מבוא

1.זוהי תובענה שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה שבה מבוקש לאכוף על המשיבים עסקת מכר שנכרתה, לטענת המבקשים, למכירת משק מס' 25 (קודם מס' 23) במושב שדי חמד הרשום על שם המשיב 1 (להלן: "המשק").

עיקר טענות המבקשים

2.המבקשים הם זוג צעיר, הורים ל-3 ילדים, המתגוררים בכפר-סבא, ולדבריהם ביקשו להגשים את חלומם ולרכוש נחלה במושב שדי חמד הסמוך למקום מגוריהם.

3.המבקשים טוענים כי במשך כחצי שנה, מאז פברואר-מרץ 2009, הם ניהלו משא ומתן עם המשיב 2, שטיפל בנושא מטעם אביו, המשיב 1, לכריתת הסכם מכר לרכישת המשק, שבמסגרתו נענו לכל דרישות המשיבים ואף הוחלפו ביניהם טיוטות הסכם במשך כ-4 שבועות. לקראת סוף המשא ומתן העלה המשיב 2 דרישות חדשות ואף שהמבקשים הסכימו לבקשותיו הודיע כי אין בכוונתו למכור את המשק.

לטענת המבקשים, המשיב 2 הציג עצמו בתחילה כיורש של המשק יחד עם אחיו ואחיותיו וכמי שאחראי ומטפל מטעם אביו ואחיו במכירת המשק. רק מאוחר יותר, בסמוך למועד שנקבע לחתימת ההסכם, התברר למבקשים שהמשיב 1 עדיין בחיים והוא מתגורר בבית אבות.

4.המבקשים מודים כי לא נחתם הסכם בכתב בינם ובין המשיבים. אף על פי כן, טוענים המבקשים, כי מאחר והייתה בינם ובין המשיב 1 הסכמה בעניין זהות הנכס, מחירו, תנאי התשלום, הנשיאה בתשלומי המיסים, ותנאים רבים נוספים, נכרת בכך הסכם מחייב למכירת המשק, שכן כל הדרוש לדרישת הכתב התמלא וחתימה אינה מהווה תנאי לשכלולו של הסכם או למילוי דרישת הכתב.

5.המבקשים טוענים כי גם אם הצדדים היו מצויים בשלב שבין תום המשא ומתן ובין חתימת ההסכם, או אפילו הצדדים עדיין רק בשלב המשא ומתן, חלה חובת תום הלב מכוח סעיף 12 לחוק החוזים ויש בחובה זו כדי לשכלל את הדרוש להשלמת העסקה.

לטענתם, פרישתם החד-צדדית של המשיבים משולחן המשא ומתן בשלב כה מתקדם של התהליך מנוגדת לחובת תום הלב בניהול משא ומתן.

6.המבקשים טוענים כי המשיבים נתנו התחייבותם לביצוע העסקה ולכריתת הסכם המכר, ובהסתמך על התחייבות זו, או אף אם הייתה זו הבטחה בלבד, ביצעו המבקשים פעולות בלתי הפיכות על מנת להשלים את העסקה – עברו תהליך קבלה כחברים במושב שדי חמד; חתמו על כתבי התחייבות כלפי המושב ושילמו דמי חברות; עברו את כל המבחנים הדרושים במכון פיל"ת; מכרו את דירתם לצורך השגת מימון; שברו קופת גמל של המבקש 2 והעבירו אותה לחשבונם; לוו כספים מאחות המבקש 2; מינו יועצת משכנתאות, שמאי, ועורך דין לטפל בעסקה ונשאו בשכרם.

לטענת המבקשים, הם גם הגיעו להבנה והסכמה עם המושב בדבר קבלתם כחברים בו.

7.המבקשים טוענים כי הם הסתמכו על הבטחת המשיב 2 ושינו את מצבם לרעה, והמשיבים מנועים מלהתכחש להבטחתם לבצע את העסקה.

8.המבקשים טוענים כי התנהגות המשיבים והסתמכות המבקשים עליה גרמה לשכלולו של קיבול הסכם המכר, על אף שלא נחתם בפועל, ועל כן קמה למבקשים הזכות לדרוש את אכיפת ההסכם שהופר.

9.המבקשים טוענים כי בית המשפט מוסמך להשלים את תנאי העסקה, לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה בכל התנאים העיקריים, כשמדובר בנקודות מחלוקת בודדות ובלתי מהותיות שנותרו בלתי מוסכמות. ב"כ המבקשים אף הודיע בסיכומיו כי המבקשים מוכנים לכל תנאיו של המשיב 2 לשם ביצוע העסקה.

10.ב"כ המבקשים ביקש בסיכומיו בעל פה פיצול סעדים, אם בית המשפט לא יקבל את התובענה, לצורך הגשת תביעה כספית לפיצויים נגד המשיבים (פרוטוקול, עמ' 47, שו' 1-2).

עיקר טענות המשיבים

11.המשיב 2 טוען כי הזכויות במשק רשומות על שם אביו, המשיב 1, ולו עצמו אין זכויות במשק. אביו מצוי בבית אבות והמשיב 2 התבקש על ידי אחיו לטפל בהליכי המכירה של המשק.

12.המשיב 2 טוען כי מטרת התובענה היא ניסיון לאכוף משא ומתן שלא הבשיל לכדי הסכמות או לחוזה. לטענתו, הצדדים לא הגיעו להסכמות באשר לפרטים המסחריים של העסקה והיו ביניהם חילוקי דעות מסחריים בקשר עם המחיר והתנאים הכספיים.

13.המשיב 2 טוען כי בראש העמוד הראשון בכל הטיוטות שהוחלפו בין הצדדים נכתב כי מדובר בטיוטה לצרכי מו"מ שאינה מהווה הצעה ורק חוזה חתום יחייב. המשיב 2 גם מפנה לדואלי"ם שהוחלפו בין הצדדים מהם עולה שלא הייתה הסכמה על סיום העסקה.