ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
42983-08-11
26/05/2013
|
בפני השופט:
אורלי סלע
|
- נגד - |
התובע:
1. שלמה עוזר 2. ()
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
|
החלטה
1.ד"ר טמיר גפן אשר מונה לשמש כמומחה יועץ רפואי מתבקש להשיב, בתוך 30 יום מקבלת ההחלטה, על שאלות ההבהרה כלהלן –
א.האם תסכים כי הממצאים ההדמייתייים בעמוד שדרה אינם קונקלוסיביים ללחץ על חוט השדרה או שינויים ניווניים במפרקים הבינחולייתיים?
ב.האם נכון שכאבי גב תחתון אינם חייבים לנבוע מלחץ על עמוד השדרה או שינויים משמעותיים במפרקים בינחולייתיים?
ג.האם תסכים כי כאבים ממקור דיסקאלי (כלומר כאבים של הדיסק בעצמו, גם ללא לחץ מדולרי או פורמינלי שלו) מהווים גורם חשוב לכאבי גב תחתון?
ד.האם תסכים כי ככל הנראה זהו גם המצב אצל התובע, שכן הממצאים בבדיקות ההדמיה אינם עומדים בקנה אחד עם הקליניקה ואינם מעידים על היצרות ספינאלית משמעותית?
ה.בחוות דעתך רשמת כי 90 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מדי פעם מכאבי גב. איזה אחוז מהאוכלוסייה סובלים מכאבי גב כרוניים שמצריכים טיפולים ומגבילים בעבודה?
ו.איזה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מכאבי גב תחתון כרוני שמצריך טיפולים פולשניים וגורם לפניות חוזרות לטיפולים ובירורים, ללא חשיפה מקצועית או טראומטית קונקרטית או מחלה כלשהי? במילים אחרות, איזה אחוז מכאבים כרוניים בגב וצוואר המצריכים טיפולים פולשניים ובירורים נגרמים "סתם כך" בשל הגיל?
ז.האם תסכים כי התשובה לשאלה הקודמת עשויה לכוון אותך לתקן את האחוזים שייחסת למיקרוטראומה כתוצאה מנהיגה על אוטובוס?
ח.אם כן, כמה אחוזים נכון לייחס לעבודתו של התובע?
ט.האם נכון כי יתכן מצב בו אלמלא נחשף התובע לשנות הנהיגה הרבות לא היה סובל כלל מבעיות גב?
י.האם תסכים כי הטבלה המצ"ב שנלקחה מתוך אחד המאמרים הרציניים שבדקו את הקשר בין נהיגה באוטובוס ובין כאבי גב מדגים כי ה-OR להתפתחות כאבי גב בנהגי אוטובוס משתווה כמעט לזה של נהגי טרקטור וגבוה משמעותית מזה של נהגי משאית (להזכירך שבחוות דעתך ציינת כי נהיגה במשאית כגורם סיכון מוכר להתפתחות כאבי גב)?
יא.סקירת ספרות אשר נעשתה לאחרונה העלתה את הממצאים הבאים:
1.במחקר שפורסם בארה"ב, נמצא כי חשיפה ממושכת לוויברציה בזמן הנהיגה מעלה את הסיכון להופעת כאבי צוואר וכתפיים "Vibration (resulting from driving) and lifting cause back, neck, and shoulder pain".
2.במחקר נוסף, נצפתה היארעות גבוהה של הפרעות ספינליות בקרב 77 נהגים מקצועיים, במיוחד כאבי גב וצוואר אשר הובילו לתחלואה ולגיל פרישה מוקדם. החוקרים טענו כי בזמן נהיגה, הצוואר מכופף ויש עליו עומס גבוה דבר המוביל תחלואה מוגברת "A high incidence of spinal disorders is observed in professional drivers; in particular back and neck pain result in high rates of morbidity and low retirement age".
3.במחקר שפורסם בארה"ב, נמצא כי חשיפה ממושכת לוויברציה בזמן הנהיגה מעלה את הסיכון להופעת כאבי צוואר וכתפיים "Vibration (resulting from driving) and lifting cause back, neck, and shoulder pain".
4.במחקרים תעסוקתיים נוספים, נקבע כי עבודת הנהג כוללת ישיבה בתנוחה קבועה למשך תקופות זמן ארוכות בזמן הנהיגה. תנאים אלו מעורבים בחשיפה ל-WBV (Whole ody Vibration) בקרב 606 נהגי משאית, נצפתה עלייה בשכיחות של פריצות דיסק בעלייה בסיכון פי 4 מבאוכלוסייה הכללית. השכיחות של ספונדילוארתרופתיה צווארית (71.4%) ולומברית (35.7%) היו גבוהים במיוחד, במיוחד בקבוצת הגיל המבוגרת בקרב הנהגים "The frequency of functional spondyloarthropathy of the cervical and lumbar segments was especially in the older age classes particularly high (71.4% and 35/7%)".
5.במחקר נוסף שנערך בדנמרק נבדקה רמת הסיכון של הופעת שינויים דיסקלים בעמוד שדרה צווארי בנהגים מקצועיים. במחקר צויין כי, החשיפה ל-(WBV) Whole body vibration במסגרת המקצוע כנהג ידועה כמשפיעה על דגנרציה מוקדמת (early degeneration) של עמוד השדרה הגבי ומובילה לפריצות דיסק לומברי. המחקר היה מסוג קוהורט וכלל 89,146 נהגים מקצועיים בדנמרק. מסקנת המחקר הייתה כי נהג מקצועי הינו גורם סיכון לעמוד השדרה הצווארי ולהופעת המחלה – (PCID) cervical intervertebral disc prolapsed ומעלה בצורה משמעותית סטטיסטית את הסיכון למחלה.
יב.האם עבודתו האינטנסיבית של התובע בצירוף העדר גורמי סיכון, גילו, סמיכות הופעת הסימפטומים ואסופת המחקרים הנ"ל כי ראוי לייחס לנזק בעמוד השדרה משמעות תעסוקתית בשיעור גבוה מ-25% יותר וכן ניתן לשלול תחלואה טבעית במקרה זה. אם כן, איזה אחוז היית מייחס לעבודת התובע?
יג.האם הבעיות האורטופדיות שנתגלו אצל התובע בשנת 2004 התפתחו עקב השפעה של גורמים סביבתיים או האם היו אלו תופעות של גיל מתקדם?