עוזרי נ' א. כפיר אחזקות בע"מ - אבי אוחיון

פסק דין

בפניי תביעה לתשלום סך של 10,000 ₪.

הצדדים הסמיכו אותי (לאחר שהוסבר להם משמעות הדבר) לפסוק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 ומכאן פסק דין זה ניתן על דרך הפשרה.

העובדות וטענות הצדדים בתמצית:

התובע חתם עם הנתבעת על זיכרון דברים לרכישת דירה בקרית אתא ביום 12.4.07, ושילם מקדמה בסכום של 10,000 ₪.

חודש לאחר הקנייה התובע החליט שאין ברצונו לרכוש את הדירה והודיע על כך לנתבעת תחילה טלפונית ואח"כ במכתב מיום 29.5.07. זאת לטענתו בשל העובדה כי באותה תקופה הוא פוטר מעבודתו ועבר תאונת דרכים שבה נגרם לרכבו טוטאל לוס.

התובע טוען כי הנתבעת הסכימה במכתב תשובתה אליו מיום 5.7.07 להחזיר לו את המקדמה, וזאת כפי שהיא ציינה במידה והדירה תימכר לפחות באותו מחיר. הדירה נמכרה שנתיים אחרי ובמשך תקופה זו הדירה הייתה אבן שאין לו הופכין.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי הצדדים חתמו על זיכרון דברים שבו התובע התחייב בסעיף 6 כי במידה ותבוטל העסקה דמי ההרשמה לא יוחזרו. וכי במכתב תשובתה הנ"ל אין כל התחייבות מצידה להחזרת המקדמה.

בין הצדדים היו מספר תכתובות ובסופו של יום הוגשה התביעה.

הכרעה:

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בדיון לא פורמאלי בפניי, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו להם, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה בחלקה.

נימוקיי בקצרה,

מחד גיסא, התובע הפר את התחייבותו בטופס בקשת הרכישה ועל כך אין חולק. בסעיף 6 לטופס בקשת הרכישה שחתם עליה התובע נרשם כי במידה ויחליט לא לרכוש את הדירה דמי ההרשמה לא יוחזרו והם יחולטו לצורך הוצאות הנתבעת.

הדירה נמכרה אחרי שנתיים מיום ביטול העסקה ע"י התובע ובמשך הזמן הזה הנתבעת נאלצה לממן הלוואות שנטלה ושילמה ריביות בנקאיות שהיו נחסכות אילו העסקה הושלמה בין הצדדים.

מאידך גיסא, אל מול ההתחייבות של התובע בטופס הבקשה לרכישת הדירה שינה התחייבות מאוחרת של הנתבעת כי תחזיר לו את סכום המקדמה. במכתב שנשלח לתובע ע"י הנתבעת בתשובה לפנייתו לביטול העסקה נרשם כי : "...הרינו להודיעכם כי במידה והדירה אותה ביקשתם לרכוש תימכר לצד ג' במחיר זהה למחיר אותו התחייבתם לשלם, אנו נשיב לכם את הכספים שחולטו" .

אין חולק בין הצדדים כי הדירה נמכרה. ואף בסכום הגבוהה בהרבה מהסכום שהתובע היה אמור לשלם, אף אם היא נמכרה שנתיים אחרי מועד ביטול העסקה עדיין ההפרש לפי הצהרת נציגת הנתבעת בדיון בפניי הינו גבוהה.

אני ער לעובדה כי באותו מכתב נרשם כי אין לראות באמור משום חובה ו/או התחייבות של הנתבעת וכי הדברים נאמרו כמחווה לפנים משורת הדין אך, באותו מכתב אין כל התנאה ו/או הגבלה מתי על הדירה להימכר על מנת שההחזר יבוצע. ומצד אחר אין המשמעות היא ההתחייבות שלה הינה בלי מועד ויכולה להחזיק מעמד 20 שנה.

בנוסף לנימוקים לעיל, יצוין כי ביטול העסקה (בשל פיטוריו ותאונת הדרכים שהורידה את רכבו מהכביש) הינו אילוץ של נסיבות שלא היו בשליטת התובע ולא צפה אותם בתקופה כל כך קריטית מבחינת ההתחייבויות הכספיות אותן נטל על עצמו. נסיבות אלו הן שהביאו את הנתבעת להתחשב במצבו ולנסח מכתב תשובה כפי שנוסח ואוזכר לעיל.

שקלול כל האמור לעיל, מביאני למסקנה כי יש להחזיר לתובע חלק מהסכום אותו שילם לנתבעת כמקדמה.

על כן, אני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 4,000 ₪ תוך 30 יום מהיום, הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.