עובדת שהתקבלה לעבודה בגן ילדים ופוטרה מייד בשל הריונה תפוצה בסך של 35,000 ש"ח

1.         בפנינו תביעה לשכר עבודה ולפיצויים בגין אפליה של התובעת בעת קבלתה לעבודה בשירותי הנתבע, או בפיטוריה, בשל היותה בהריון וזאת בניגוד לאמור בסעיף 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה" או "החוק"), תוך פגיעה בזכותה לשיוויון.

2.         העובדות הצריכות לענייננו :

א.         הנתבע פירסם מודעת "דרושים" לצורך קבלת שירותיה של מטפלת בגן הילדים השייך לו (להלן: "הגן").

            הגן היה בניהולה של גב' איריס אריאלי אבוכסיס (להלן: "גב' אבוכסיס").

ב.         התובעת נענתה למודעה זו, פנתה לגב' אבוכסיס ואף הוזמנה לשלושה ימי התנסות והתלמדות שהתקיימו בתאריכים 6.8.06, 23.8.06 ו- 24.8.06.

            כל אחד מימי ההתנסות ארך 5 שעות.

ג.          גב' אבוכסיס מצאה כי התובעת יכולה למלא את תפקיד המטפלת והחליטה לבחור בה מבין המועמדות (היו שתי משרות פנויות והתובעת היתה אמורה למלא אחת מהן).

            משכך, ביום 28.8.06 התקשרה גב' אבוכסיס לתובעת ובישרה לה כי התקבלה לעבודה בגן.

            התובעת שמחה על שהתקבלה לעבודה ועוד באותו היום התקשרה בחזרה לגב' אבוכסיס וביקשה רק לידע אותה כי היא נמצאת בחודש השני להריונה. 

ד.         לאחר ששמעה את הודעת התובעת על הריונה הודיעה לה גב' אבוכסיס במהלך אותה שיחה כי אין ביכולתה לקבלה לעבודה בגן וכי היא חוזרת בה מהצעתה.

            גב' אבוכסיס הסבירה לתובעת כי אין היא יכולה לקבל עובדת בהריון שעתידה להיעדר מהעבודה לאחר כ - 7 חודשים, מאחר והיא חיפשה עובדת לשנה שלמה.

3.         התובעת טענה בכתב התביעה כי היא הפסיקה לחפש עבודה כבר בתחילת חודש אוגוסט 2006 בהסתמך על דברי גב' אבוכסיס אשר הביעה נכונות לקבלה לעבודה וכי עם פיטוריה היא לא יכלה למצוא מקום עבודה חלופי.

התובעת הוסיפה כי יש לחייב את הנתבע בפיצוי בגין נזק לא ממוני, בגין כאב, סבל, עוגמת נופש וכן בפיצוי עונשי בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה על פי שיקול דעתו של בית הדין. בנוסף דרשה התובעת שכר בגין הימים שבהם עבדה בחודש אוגוסט 2006.

4.         הנתבע טען בכתב ההגנה כי היותה של אישה בהריון הינו שיקול חשוב, משמעותי ואף לגטימי בין שיקוליו של מעסיק הבא לבחון מועמד לקבלה לעבודה, ובלבד שלעובדה שלאישה בהריון עלולה להיות השלכה שלילית ודאית על יכולתה לבצע את העבודה הנדרשת. כאשר מדובר על משרה לטיפול בילדים, יש להביא בחשבון את הנחת היסוד שילדים זקוקים לצוות קבוע למשך כל השנה ולכן אין מדובר באפליה אלא באי התאמה בסיסית לדרישות התפקיד.

הנתבע הוסיף כי התובעת הסתירה ביודעין את העובדה כי הינה בהריון, התנהגות הגובלת בחוסר תום לב.

לכן, ביקש הנתבע שלא לחייבו בכל פיצוי וכן טען כי התובעת קיבלה תשלום בגין ימי ההתלמדות.

5.         המחלוקת העיקרית שבין הצדדים סבה סביב שאלת אפלייתה של התובעת בעת קבלתה לעבודה בשל היותה בהריון. בעוד שהתובעת מבקשת לראות באי קבלתה לעבודה או בפיטוריה בשל היותה בהריון כאפליה אסורה הנוגדת את הוראותיו של סעיף 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ביקש הנתבע לקבוע כי יש ליישם את החריג שבסעיף 2(ג) לחוק בענייננו ולקבוע כי האפליה מתחייבת מאופיים או ממהותם של התפקיד או של המשרה.

6.         התובעת הגישה תצהיר מטעמה, בעוד שמטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהן של גב' אבוכסיס וגב' יעל דגני, מזכירת היישוב אלוני אבא (להלן: "גב' דגני").

            במאמר מוסגר ובשל חשיבות הדבר נציין כי התובעת צירפה לתצהיר שהגישה תמליל שיחה שנערכה עם גב' אבוכסיס בסמוך לאחר המועד בו הודיעה לה על היותה בהריון, שלגבי תוכנו לא קיימת מחלוקת.