עובדיה נ' גל שגב - פסקדין

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לקטנוע של התובע באירוע תאונת דרכים.

אין מחלוקת כי הנתבעת היא שאחראית לאירוע התאונה. המחלוקת היא בדבר גובה הנזק שנגרם לקטנוע.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים החלטתי לקבל את התביעה בחלקה.

הנתבעת הודתה כי פגעה עם רכבה בקטנוע וכי ייתכן ונגרמו לו נזקים. היא אמרה שהיא אף הייתה מוכנה לשלם לתובע עבור נזקיו, אולם לדבריה הנזקים הנתבעים היו מוגזמים.

התובע תבע נזקים בסך כולל של 3,163 ₪. לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת שמאי. המסמך היחידי שהוא צירף בתמיכה לגובה הנזק הנו מסמך הצעת מחיר על סך כולל של 2,165 ₪. לדבריו סכום ההפרש בין סכום הצעת המחיר לבין סכום התביעה כולל את אגרת בית המשפט וכן נזקים נוספים לרבות לביגוד ונעליים.

מאחר שאגרת בית המשפט הנה חלק מהוצאות המשפט אין מקום לדון בה, כאשר דנים בגובה הנזק הנתבע.

אשר לנזקים הנוספים, מאחר שבכתב התביעה לא פורטו נזקים מעבר לאלה שפורטו בהצעת המחיר ומאחר שלא צורפו מסמכים בתמיכה לנזקים אלה, הרי שאין מקום לפסוק לטובת התובע תשלום בגין כך.

סכום הצעת המחיר כלל מס תשומות בסך של 298 ₪. מאחר שהתובע הנו עוסק מורשה, הרי שלא היה מקום לתבוע פיצוי בגין כך.

עיון בהצעת המחיר העלה כי הנה כוללת פיצוי בגין ארגז מטען בסך של 450 ₪. בעדותו של התובע התברר כי הארגז לא הוחלף וכי מאז אירוע התאונה שהתרחש ביום 29.11.2011 ועד היום הוא עושה בו שימוש. לא ברור גם מהצעת המחיר, כיצד נקבע שוויו של אותו ארגז והאם מדובר בשווי של ארגז חדש. מעדותו של התובע עלה שהקטנוע היה בשימושו משך כשנה לפני האירוע, כך שבמועד התאונה היה מדובר בארגז משומש. אשר על כן לא מצאתי לפסוק פיצוי לתובע בגין כך.

אשר ליתר הנזקים שפורטו בהצעת המחיר בסך כולל של 1,415 ₪ , אלה כללו רכיבים שונים ובעיקר עלויות של צביעה ועבודות. התובע כאמור לא צירף חוות דעת שמאי, אולם בהתחשב בגובה הנזק האמור, בדיקת הקטנוע על ידי שמאי ועריכת חוות דעת הייתה רק מגדילה את ההוצאות שלא לצורך. תוכנה של הצעת המחיר נראה סביר. אשר על כן, אני קובע כי התובע זכאי לפיצוי בגין נזקים אלה בסך של 1,415 ₪. הסכום ישולם בתוספת הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה 8.5.2012 ועד התשלום בפועל.

התרשמתי מדברי הנתבעת, כי היא הייתה מוכנה לשאת בתשלום הנזקים אולם לא בסכום הנתבע שנראה לה מוגזם. כפי שהתברר סכום הנזק הנתבע הנו גבוה יותר מפי שניים מהסכום שאישרתי לעיל, מבלי שהייתה הצדקה לכך.

בדיון התעוררה מחלוקת האם הנתבעת נמלטה מהמקום או שהיא עזבה את המקום לאור ההתנהגות האלימה כלפיה. לא מצאתי כי יש מקום לקביעת ממצאים בנושא זה, אשר אינו רלוונטי כלל למחלוקת בין הצדדים. הנושא תלוי ועומד בבית המשפט לתעבורה אשר ייתן את הכרעת דינו.

יש לציין שהתביעה במהותה הייתה צריכה להיות מוגשת בבית המשפט לתביעות קטנות. במיוחד הדברים אמורים בהיותו של התובע עורך דין. זה בחר להגיש את כתב התביעה לבית משפט השלום ולשאת בתשלום אגרה בסך של 365 ₪, שעה שהיה באפשרותו להגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות ולשאת בתשלום אגרה מופחתת בסך של 50 ₪ בלבד. התנהלות שכזו, יש בה משום פעולה בניגוד לחובתו של הניזוק להקטין את נזקיו. הדבר יילקח על ידי בפסיקת ההוצאות.

לאחר ששקלתי את כל האמור, אני קובע כי התובע זכאי להוצאות משפט בסך כולל של 650 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"ג, 17 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: